Job 31

1 J’avais fait un pacte avec mes yeux, Et je n’aurais pas arrêté mes regards sur une vierge.

ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

2 Quelle part Dieu m’eût-il réservée d’en haut? Quel héritage le Tout-Puissant m’eût-il envoyé des cieux?

ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

3 La ruine n’est-elle pas pour le méchant, Et le malheur pour ceux qui commettent l’iniquité?

הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

4 Dieu n’a-t-il pas connu mes voies? N’a-t-il pas compté tous mes pas?

הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

5 Si j’ai marché dans le mensonge, Si mon pied a couru vers la fraude,

אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

6 Que Dieu me pèse dans des balances justes, Et il reconnaîtra mon intégrité!

ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

7 Si mon pas s’est détourné du droit chemin, Si mon cœur a suivi mes yeux, Si quelque souillure s’est attachée à mes mains,

אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

8 Que je sème et qu’un autre moissonne, Et que mes rejetons soient déracinés!

אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

9 Si mon cœur a été séduit par une femme, Si j’ai fait le guet à la porte de mon prochain,

אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

10 Que ma femme tourne la meule pour un autre, Et que d’autres la déshonorent!

תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

11 Car c’est un crime, Un forfait que punissent les juges;

כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

12 C’est un feu qui dévore jusqu’à la ruine, Et qui aurait détruit toute ma richesse.

כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

13 Si j’ai méprisé le droit de mon serviteur ou de ma servante Lorsqu’ils étaient en contestation avec moi,

אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

14 Qu’ai-je à faire, quand Dieu se lève? Qu’ai-je à répondre, quand il châtie?

ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

15 Celui qui m’a créé dans le ventre de ma mère ne l’a-t-il pas créé? Le même Dieu ne nous a-t-il pas formés dans le sein maternel?

הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

16 Si j’ai refusé aux pauvres ce qu’ils demandaient, Si j’ai fait languir les yeux de la veuve,

אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

17 Si j’ai mangé seul mon pain, Sans que l’orphelin en ait eu sa part,

ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

18 Moi qui l’ai dès ma jeunesse élevé comme un père, Moi qui dès ma naissance ai soutenu la veuve;

כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

19 Si j’ai vu le malheureux manquer de vêtements, L’indigent n’avoir point de couverture,

אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

20 Sans que ses reins m’aient béni, Sans qu’il ait été réchauffé par la toison de mes agneaux;

אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

21 Si j’ai levé la main contre l’orphelin, Parce que je me sentais un appui dans les juges;

אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

22 Que mon épaule se détache de sa jointure, Que mon bras tombe et qu’il se brise!

כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

23 Car les châtiments de Dieu m’épouvantent, Et je ne puis rien devant sa majesté.

כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

24 Si j’ai mis dans l’or ma confiance, Si j’ai dit à l’or: Tu es mon espoir;

אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

25 Si je me suis réjoui de la grandeur de mes biens, De la quantité des richesses que j’avais acquises;

אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

26 Si j’ai regardé le soleil quand il brillait, La lune quand elle s’avançait majestueuse,

אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

27 Et si mon cœur s’est laissé séduire en secret, Si ma main s’est portée sur ma bouche;

ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

28 C’est encore un crime que doivent punir les juges, Et j’aurais renié le Dieu d’en haut!

גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

29 Si j’ai été joyeux du malheur de mon ennemi, Si j’ai sauté d’allégresse quand les revers l’ont atteint,

אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

30 Moi qui n’ai pas permis à ma langue de pécher, De demander sa mort avec imprécation;

ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

31 Si les gens de ma tente ne disaient pas: Où est celui qui n’a pas été rassasié de sa viande?

אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

32 Si l’étranger passait la nuit dehors, Si je n’ouvrais pas ma porte au voyageur;

בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

33 Si, comme les hommes, j’ai caché mes transgressions, Et renfermé mes iniquités dans mon sein,

אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

34 Parce que j’avais peur de la multitude, Parce que je craignais le mépris des familles, Me tenant à l’écart et n’osant franchir ma porte…

כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

35 Oh! Qui me fera trouver quelqu’un qui m’écoute? Voilà ma défense toute signée: Que le Tout-Puissant me réponde! Qui me donnera la plainte écrite par mon adversaire?

מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

36 Je porterai son écrit sur mon épaule, Je l’attacherai sur mon front comme une couronne;

אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

37 Je lui rendrai compte de tous mes pas, Je m’approcherai de lui comme un prince.

מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

38 Si ma terre crie contre moi, Et que ses sillons versent des larmes;

אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

39 Si j’en ai mangé le produit sans l’avoir payée, Et que j’aie attristé l’âme de ses anciens maîtres;

אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

40 Qu’il y croisse des épines au lieu de froment, Et de l’ivraie au lieu d’orge! Fin des paroles de Job.

תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃