Job 3
1 Après cela, Job ouvrit la bouche et maudit le jour de sa naissance.
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ |
2 Il prit la parole et dit:
| ויען איוב ויאמר׃ |
3 Périsse le jour où je suis né, Et la nuit qui dit: Un enfant mâle est conçu!
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ |
4 Ce jour! Qu’il se change en ténèbres, Que Dieu n’en ait point souci dans le ciel, Et que la lumière ne rayonne plus sur lui!
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ |
5 Que l’obscurité et l’ombre de la mort s’en emparent, Que des nuées établissent leur demeure au-dessus de lui, Et que de noirs phénomènes l’épouvantent!
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ |
6 Cette nuit! Que les ténèbres en fassent leur proie, Qu’elle disparaisse de l’année, Qu’elle ne soit plus comptée parmi les mois!
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ |
7 Que cette nuit devienne stérile, Que l’allégresse en soit bannie!
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ |
8 Qu’elle soit maudite par ceux qui maudissent les jours, Par ceux qui savent exciter le léviathan!
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ |
9 Que les étoiles de son crépuscule s’obscurcissent, Qu’elle attende en vain la lumière, Et qu’elle ne voie point les paupières de l’aurore!
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ |
10 Car elle n’a pas fermé le sein qui me conçut, Ni dérobé la souffrance à mes regards.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ |
11 Pourquoi ne suis-je pas mort dans le ventre de ma mère? Pourquoi n’ai-je pas expiré au sortir de ses entrailles?
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ |
12 Pourquoi ai-je trouvé des genoux pour me recevoir, Et des mamelles pour m’allaiter?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ |
13 Je serais couché maintenant, je serais tranquille, Je dormirais, je reposerais,
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ |
14 Avec les rois et les grands de la terre, Qui se bâtirent des mausolées,
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ |
15 Avec les princes qui avaient de l’or, Et qui remplirent d’argent leurs demeures.
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ |
16 Ou je n’existerais pas, je serais comme un avorton caché, Comme des enfants qui n’ont pas vu la lumière.
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ |
17 Là ne s’agitent plus les méchants, Et là se reposent ceux qui sont fatigués et sans force;
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ |
18 Les captifs sont tous en paix, Ils n’entendent pas la voix de l’oppresseur;
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ |
19 Le petit et le grand sont là, Et l’esclave n’est plus soumis à son maître.
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ |
20 Pourquoi donne-t-il la lumière à celui qui souffre, Et la vie à ceux qui ont l’amertume dans l’âme,
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ |
21 Qui espèrent en vain la mort, Et qui la convoitent plus qu’un trésor,
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ |
22 Qui seraient transportés de joie Et saisis d’allégresse, s’ils trouvaient le tombeau?
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ |
23 A l’homme qui ne sait où aller, Et que Dieu cerne de toutes parts?
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ |
24 Mes soupirs sont ma nourriture, Et mes cris se répandent comme l’eau.
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ |
25 Ce que je crains, c’est ce qui m’arrive; Ce que je redoute, c’est ce qui m’atteint.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ |
26 Je n’ai ni tranquillité, ni paix, ni repos, Et le trouble s’est emparé de moi.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ |
