Job 27
1 Job prit de nouveau la parole sous forme sentencieuse et dit:
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר |
2 Dieu qui me refuse justice est vivant! Le Tout-Puissant qui remplit mon âme d’amertume est vivant!
| חי-אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי |
3 Aussi longtemps que j’aurai ma respiration, Et que le souffle de Dieu sera dans mes narines,
| כי-כל-עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי |
4 Mes lèvres ne prononceront rien d’injuste, Ma langue ne dira rien de faux.
| אם-תדברנה שפתי עולה ולשוני אם-יהגה רמיה |
5 Loin de moi la pensée de vous donner raison! Jusqu’à mon dernier soupir je défendrai mon innocence;
| חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע-- לא-אסיר תמתי ממני |
6 Je tiens à me justifier, et je ne faiblirai pas; Mon cœur ne me fait de reproche sur aucun de mes jours.
| בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא-יחרף לבבי מימי |
7 Que mon ennemi soit comme le méchant, Et mon adversaire comme l’impie!
| יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול |
8 Quelle espérance reste-t-il à l’impie, Quand Dieu coupe le fil de sa vie, Quand il lui retire son âme?
| כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו |
9 Est-ce que Dieu écoute ses cris, Quand l’angoisse vient l’assaillir?
| הצעקתו ישמע אל-- כי-תבוא עליו צרה |
10 Fait-il du Tout-Puissant ses délices? Adresse-t-il en tout temps ses prières à Dieu?
| אם-על-שדי יתענג יקרא אלוה בכל-עת |
11 Je vous enseignerai les voies de Dieu, Je ne vous cacherai pas les desseins du Tout-Puissant.
| אורה אתכם ביד-אל אשר עם-שדי לא אכחד |
12 Mais vous les connaissez, et vous êtes d’accord; Pourquoi donc vous laisser aller à de vaines pensées?
| הן-אתם כלכם חזיתם ולמה-זה הבל תהבלו |
13 Voici la part que Dieu réserve au méchant, L’héritage que le Tout-Puissant destine à l’impie.
| זה חלק-אדם רשע עם-אל ונחלת עריצים משדי יקחו |
14 S’il a des fils en grand nombre, c’est pour le glaive, Et ses rejetons manquent de pain;
| אם-ירבו בניו למו-חרב וצאצאיו לא ישבעו-לחם |
15 Ceux qui échappent sont enterrés par la peste, Et leurs veuves ne les pleurent pas.
| שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה |
16 S’il amasse l’argent comme la poussière, S’il entasse les vêtements comme la boue,
| אם-יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש |
17 C’est lui qui entasse, mais c’est le juste qui se revêt, C’est l’homme intègre qui a l’argent en partage.
| יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק |
18 Sa maison est comme celle que bâtit la teigne, Comme la cabane que fait un gardien.
| בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר |
19 Il se couche riche, et il meurt dépouillé; Il ouvre les yeux, et tout a disparu.
| עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו |
20 Les terreurs le surprennent comme des eaux; Un tourbillon l’enlève au milieu de la nuit.
| תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה |
21 Le vent d’orient l’emporte, et il s’en va; Il l’arrache violemment de sa demeure.
| ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו |
22 Dieu lance sans pitié des traits contre lui, Et le méchant voudrait fuir pour les éviter.
| וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח |
23 On bat des mains à sa chute, Et on le siffle à son départ.
| ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו |
