Job 13
1 Voici, mon œil a vu tout cela, Mon oreille l’a entendu et y a pris garde.
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ |
2 Ce que vous savez, je le sais aussi, Je ne vous suis point inférieur.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ |
3 Mais je veux parler au Tout-Puissant, Je veux plaider ma cause devant Dieu;
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ |
4 Car vous, vous n’imaginez que des faussetés, Vous êtes tous des médecins de néant.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ |
5 Que n’avez-vous gardé le silence? Vous auriez passé pour avoir de la sagesse.
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ |
6 Écoutez, je vous prie, ma défense, Et soyez attentifs à la réplique de mes lèvres.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ |
7 Direz-vous en faveur de Dieu ce qui est injuste, Et pour le soutenir alléguerez-vous des faussetés?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ |
8 Voulez-vous avoir égard à sa personne? Voulez-vous plaider pour Dieu?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ |
9 S’il vous sonde, vous approuvera-t-il? Ou le tromperez-vous comme on trompe un homme?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ |
10 Certainement il vous condamnera, Si vous n’agissez en secret que par égard pour sa personne.
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ |
11 Sa majesté ne vous épouvantera-t-elle pas? Sa terreur ne tombera-t-elle pas sur vous?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ |
12 Vos sentences sont des sentences de cendre, Vos retranchements sont des retranchements de boue.
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ |
13 Taisez-vous, laissez-moi, je veux parler! Il m’en arrivera ce qu’il pourra.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ |
14 Pourquoi saisirais-je ma chair entre les dents? J’exposerai plutôt ma vie.
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ |
15 Voici, il me tuera; je n’ai rien à espérer; Mais devant lui je défendrai ma conduite.
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ |
16 Cela même peut servir à mon salut, Car un impie n’ose paraître en sa présence.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ |
17 Écoutez, écoutez mes paroles, Prêtez l’oreille à ce que je vais dire.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ |
18 Me voici prêt à plaider ma cause; Je sais que j’ai raison.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ |
19 Quelqu’un disputera-t-il contre moi? Alors je me tais, et je veux mourir.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ |
20 Seulement, accorde-moi deux choses Et je ne me cacherai pas loin de ta face:
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ |
21 Retire ta main de dessus moi, Et que tes terreurs ne me troublent plus.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ |
22 Puis appelle, et je répondrai, Ou si je parle, réponds-moi!
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ |
23 Quel est le nombre de mes iniquités et de mes péchés? Fais-moi connaître mes transgressions et mes péchés.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ |
24 Pourquoi caches-tu ton visage, Et me prends-tu pour ton ennemi?
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ |
25 Veux-tu frapper une feuille agitée? Veux-tu poursuivre une paille desséchée?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ |
26 Pourquoi m’infliger d’amères souffrances, Me punir pour des fautes de jeunesse?
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ |
27 Pourquoi mettre mes pieds dans les ceps, Surveiller tous mes mouvements, Tracer une limite à mes pas,
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ |
28 Quand mon corps tombe en pourriture, Comme un vêtement que dévore la teigne?
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ |
