Job 10
1 Mon âme est dégoûtée de la vie! Je donnerai cours à ma plainte, Je parlerai dans l’amertume de mon âme.
| נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃ |
2 Je dis à Dieu: Ne me condamne pas! Fais-moi savoir pourquoi tu me prends à partie!
| אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃ |
3 Te paraît-il bien de maltraiter, De repousser l’ouvrage de tes mains, Et de faire briller ta faveur sur le conseil des méchants?
| הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃ |
4 As-tu des yeux de chair, Vois-tu comme voit un homme?
| העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃ |
5 Tes jours sont-ils comme les jours de l’homme, Et tes années comme ses années,
| הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃ |
6 Pour que tu recherches mon iniquité, Pour que tu t’enquières de mon péché,
| כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃ |
7 Sachant bien que je ne suis pas coupable, Et que nul ne peut me délivrer de ta main?
| על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃ |
8 Tes mains m’ont formé, elles m’ont créé, Elles m’ont fait tout entier… Et tu me détruirais!
| ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃ |
9 Souviens-toi que tu m’as façonné comme de l’argile; Voudrais-tu de nouveau me réduire en poussière?
| זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃ |
10 Ne m’as-tu pas coulé comme du lait? Ne m’as-tu pas caillé comme du fromage?
| הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃ |
11 Tu m’as revêtu de peau et de chair, Tu m’as tissé d’os et de nerfs;
| עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃ |
12 Tu m’as accordé ta grâce avec la vie, Tu m’as conservé par tes soins et sous ta garde.
| חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃ |
13 Voici néanmoins ce que tu cachais dans ton cœur, Voici, je le sais, ce que tu as résolu en toi-même.
| ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃ |
14 Si je pèche, tu m’observes, Tu ne pardonnes pas mon iniquité.
| אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃ |
15 Suis-je coupable, malheur à moi! Suis-je innocent, je n’ose lever la tête, Rassasié de honte et absorbé dans ma misère.
| אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃ |
16 Et si j’ose la lever, tu me poursuis comme un lion, Tu me frappes encore par des prodiges.
| ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃ |
17 Tu m’opposes de nouveaux témoins, Tu multiplies tes fureurs contre moi, Tu m’assailles d’une succession de calamités.
| תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃ |
18 Pourquoi m’as-tu fait sortir du sein de ma mère? Je serais mort, et aucun œil ne m’aurait vu;
| ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃ |
19 Je serais comme si je n’eusse pas existé, Et j’aurais passé du ventre de ma mère au sépulcre.
| כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃ |
20 Mes jours ne sont-ils pas en petit nombre? Qu’il me laisse, Qu’il se retire de moi, et que je respire un peu,
| הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃ |
21 Avant que je m’en aille, pour ne plus revenir, Dans le pays des ténèbres et de l’ombre de la mort,
| בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃ |
22 Pays d’une obscurité profonde, Où règnent l’ombre de la mort et la confusion, Et où la lumière est semblable aux ténèbres.
| ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃ |
