Jérémie 48
1 Sur Moab. Ainsi parle l’Éternel des armées, le Dieu d’Israël: Malheur à Nebo, car elle est ravagée! Kirjathaïm est confuse, elle est prise; Misgab est confuse, elle est brisée.
| למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ |
2 Elle n’est plus, la gloire de Moab; A Hesbon, on médite sa perte: Allons, exterminons-le du milieu des nations! Toi aussi, Madmen, tu seras détruite; L’épée marche derrière toi.
| אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ |
3 Des cris partent de Choronaïm; C’est un ravage, c’est une grande détresse.
| קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ |
4 Moab est brisé! Les petits font entendre leurs cris.
| נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ |
5 Car on répand des pleurs à la montée de Luchith, Et des cris de détresse retentissent à la descente de Choronaïm.
| כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ |
6 Fuyez, sauvez votre vie, Et soyez comme un misérable dans le désert!
| נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ |
7 Car, parce que tu t’es confié dans tes œuvres et dans tes trésors, Toi aussi, tu seras pris, Et Kemosch s’en ira en captivité, Avec ses prêtres et avec ses chefs.
| כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ |
8 Le dévastateur entrera dans chaque ville, Et aucune ville n’échappera; La vallée périra et la plaine sera détruite, Comme l’Éternel l’a dit.
| ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ |
9 Donnez des ailes à Moab, Et qu’il parte au vol! Ses villes seront réduites en désert, Elles n’auront plus d’habitants.
| תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ |
10 Maudit soit celui qui fait avec négligence l’œuvre de l’Éternel, Maudit soit celui qui éloigne son épée du carnage!
| ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ |
11 Moab était tranquille depuis sa jeunesse, Il reposait sur sa lie, Il n’était pas vidé d’un vase dans un autre, Et il n’allait pas en captivité. Aussi son goût lui est resté, Et son odeur ne s’est pas changée.
| שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ |
12 C’est pourquoi voici, les jours viennent, dit l’Éternel, Où je lui enverrai des gens qui le transvaseront; Ils videront ses vases, Et feront sauter ses outres.
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ |
13 Moab aura honte de Kemosch, Comme la maison d’Israël a eu honte De Béthel, qui la remplissait de confiance.
| ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ |
14 Comment pouvez-vous dire: Nous sommes de vaillants hommes, Des soldats prêts à combattre?
| איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ |
15 Moab est ravagé, ses villes montent en fumée, L’élite de sa jeunesse est égorgée, Dit le roi, dont l’Éternel des armées est le nom.
| שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ |
16 La ruine de Moab est près d’arriver, Son malheur vient en grande hâte.
| קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ |
17 Lamentez-vous sur lui, vous tous qui l’environnez, Vous tous qui connaissez son nom! Dites: Comment ce sceptre puissant a-t-il été brisé, Ce bâton majestueux?
| נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ |
18 Descends du séjour de la gloire, assieds-toi sur la terre desséchée, Habitante, fille de Dibon! Car le dévastateur de Moab monte contre toi, Il détruit tes forteresses.
| רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ |
19 Tiens-toi sur le chemin, et regarde, habitante d’Aroër! Interroge le fuyard, le réchappé, Demande: Qu’est-il arrivé?
| אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ |
20 Moab est confus, car il est brisé. Poussez des gémissements et des cris! Publiez sur l’Arnon Que Moab est ravagé!
| הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ |
21 Le châtiment est venu sur le pays de la plaine, Sur Holon, sur Jahats, sur Méphaath,
| ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ |
22 Sur Dibon, sur Nebo, sur Beth-Diblathaïm,
| ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ |
23 Sur Kirjathaïm, sur Beth-Gamul, sur Beth-Meon,
| ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ |
24 Sur Kerijoth, sur Botsra, Sur toutes les villes du pays de Moab, Éloignées et proches.
| ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ |
25 La force de Moab est abattue, Et son bras est brisé, Dit l’Éternel.
| נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ |
26 Enivrez-le, car il s’est élevé contre l’Éternel! Que Moab se roule dans son vomissement, Et qu’il devienne aussi un objet de raillerie!
| השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ |
27 Israël n’a-t-il pas été pour toi un objet de raillerie? Avait-il donc été surpris parmi les voleurs, Pour que tu ne parles de lui qu’en secouant la tête?
| ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ |
28 Abandonnez les villes, et demeurez dans les rochers, Habitants de Moab! Soyez comme les colombes, Qui font leur nid sur le flanc des cavernes!
| עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ |
29 Nous connaissons l’orgueil du superbe Moab, Sa hauteur, sa fierté, son arrogance, et son cœur altier.
| שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ |
30 Je connais, dit l’Éternel, sa présomption et ses vains discours, Et ses œuvres de néant.
| אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ |
31 C’est pourquoi je gémis sur Moab, Je gémis sur tout Moab; On soupire pour les gens de Kir-Hérès.
| על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ |
32 Vigne de Sibma, je pleure sur toi plus que sur Jaezer; Tes rameaux allaient au-delà de la mer, Ils s’étendaient jusqu’à la mer de Jaezer; Le dévastateur s’est jeté sur ta récolte et sur ta vendange.
| מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ |
33 La joie et l’allégresse ont disparu des campagnes Et du pays de Moab; J’ai fait tarir le vin dans les cuves; On ne foule plus gaîment au pressoir; Il y a des cris de guerre, et non des cris de joie.
| ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ |
34 Les cris de Hesbon retentissent jusqu’à Élealé, Et ils font entendre leur voix jusqu’à Jahats, Depuis Tsoar jusqu’à Choronaïm, Jusqu’à Églath-Schelischija; Car les eaux de Nimrim sont aussi ravagées.
| מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ |
35 Je veux en finir dans Moab, dit l’Éternel, Avec celui qui monte sur les hauts lieux, Et qui offre de l’encens à son dieu.
| והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ |
36 Aussi mon cœur gémit comme une flûte sur Moab, Mon cœur gémit comme une flûte sur les gens de Kir-Hérès, Parce que tous les biens qu’ils ont amassés sont perdus.
| על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ |
37 Car toutes les têtes sont rasées, Toutes les barbes sont coupées; Sur toutes les mains il y a des incisions, Et sur les reins des sacs.
| כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ |
38 Sur tous les toits de Moab et dans ses places, Ce ne sont que lamentations, Parce que j’ai brisé Moab comme un vase qui n’a pas de prix, Dit l’Éternel.
| על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ |
39 Comme il est brisé! Poussez des gémissements! Comme Moab tourne honteusement le dos! Moab devient un objet de raillerie et d’effroi Pour tous ceux qui l’environnent.
| איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ |
40 Car ainsi parle l’Éternel: Voici, il vole comme l’aigle, Et il étend ses ailes sur Moab.
| כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ |
41 Kerijoth est prise, Les forteresses sont emportées, Et le cœur des héros de Moab est en ce jour Comme le cœur d’une femme en travail.
| נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ |
42 Moab sera exterminé, il cessera d’être un peuple, Car il s’est élevé contre l’Éternel.
| ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ |
43 La terreur, la fosse, et le filet, Sont sur toi, habitant de Moab! Dit l’Éternel.
| פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ |
44 Celui qui fuit devant la terreur tombe dans la fosse, Et celui qui remonte de la fosse se prend au filet; Car je fais venir sur lui, sur Moab, L’année de son châtiment, dit l’Éternel.
| הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ |
45 A l’ombre de Hesbon les fuyards s’arrêtent épuisés; Mais il sort un feu de Hesbon, Une flamme du milieu de Sihon; Elle dévore les flancs de Moab, Et le sommet de la tête des fils du tumulte.
| בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ |
46 Malheur à toi, Moab! Le peuple de Kemosch est perdu! Car tes fils sont emmenés captifs, Et tes filles captives.
| אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ |
47 Mais je ramènerai les captifs de Moab, dans la suite des temps, Dit l’Éternel. Tel est le jugement sur Moab.
| ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ |
