Isaïe 24
1 Voici, l’Éternel dévaste le pays et le rend désert, Il en bouleverse la face et en disperse les habitants.
| הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ |
2 Et il en est du sacrificateur comme du peuple, Du maître comme du serviteur, De la maîtresse comme de la servante, Du vendeur comme de l’acheteur, Du prêteur comme de l’emprunteur, Du créancier comme du débiteur.
| והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ |
3 Le pays est dévasté, livré au pillage; Car l’Éternel l’a décrété.
| הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ |
4 Le pays est triste, épuisé; Les habitants sont abattus, languissants; Les chefs du peuple sont sans force.
| אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ |
5 Le pays était profané par ses habitants; Car ils transgressaient les lois, violaient les ordonnances, Ils rompaient l’alliance éternelle.
| והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ |
6 C’est pourquoi la malédiction dévore le pays, Et ses habitants portent la peine de leurs crimes; C’est pourquoi les habitants du pays sont consumés, Et il n’en reste qu’un petit nombre.
| על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ |
7 Le moût est triste, la vigne est flétrie; Tous ceux qui avaient le cœur joyeux soupirent.
| אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ |
8 La joie des tambourins a cessé, La gaîté bruyante a pris fin, La joie de la harpe a cessé.
| שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ |
9 On ne boit plus de vin en chantant; Les liqueurs fortes sont amères au buveur.
| בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ |
10 La ville déserte est en ruines; Toutes les maisons sont fermées, on n’y entre plus.
| נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ |
11 On crie dans les rues, parce que le vin manque; Toute réjouissance a disparu, L’allégresse est bannie du pays.
| צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ |
12 La dévastation est restée dans la ville, Et les portes abattues sont en ruines.
| נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃ |
13 Car il en est dans le pays, au milieu des peuples, Comme quand on secoue l’olivier, Comme quand on grappille après la vendange.
| כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃ |
14 Ils élèvent leur voix, ils poussent des cris d’allégresse; Des bords de la mer, ils célèbrent la majesté de l’Éternel.
| המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ |
15 Glorifiez donc l’Éternel dans les lieux où brille la lumière, Le nom de l’Éternel, Dieu d’Israël, dans les îles de la mer!
| על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ |
16 De l’extrémité de la terre nous entendons chanter: Gloire au juste! Mais moi je dis: Je suis perdu! Je suis perdu! Malheur à moi! Les pillards pillent, et les pillards s’acharnent au pillage.
| מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ |
17 La terreur, la fosse, et le filet, Sont sur toi, habitant du pays!
| פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ |
18 Celui qui fuit devant les cris de terreur tombe dans la fosse, Et celui qui remonte de la fosse se prend au filet; Car les écluses d’en haut s’ouvrent, Et les fondements de la terre sont ébranlés.
| והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ |
19 La terre est déchirée, La terre se brise, La terre chancelle.
| רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ |
20 La terre chancelle comme un homme ivre, Elle vacille comme une cabane; Son péché pèse sur elle, Elle tombe, et ne se relève plus.
| נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃ |
21 En ce temps-là, l’Éternel châtiera dans le ciel l’armée d’en haut, Et sur la terre les rois de la terre.
| והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃ |
22 Ils seront assemblés captifs dans une prison, Ils seront enfermés dans des cachots, Et, après un grand nombre de jours, ils seront châtiés.
| ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃ |
23 La lune sera couverte de honte, Et le soleil de confusion; Car l’Éternel des armées régnera Sur la montagne de Sion et à Jérusalem, Resplendissant de gloire en présence de ses anciens.
| וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ |
