Isaïe 2
1 Prophétie d’Ésaïe, fils d’Amots, sur Juda et Jérusalem.
| הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ |
2 Il arrivera, dans la suite des temps, Que la montagne de la maison de l’Éternel Sera fondée sur le sommet des montagnes, Qu’elle s’élèvera par-dessus les collines, Et que toutes les nations y afflueront.
| והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ |
3 Des peuples s’y rendront en foule, et diront: Venez, et montons à la montagne de l’Éternel, A la maison du Dieu de Jacob, Afin qu’il nous enseigne ses voies, Et que nous marchions dans ses sentiers. Car de Sion sortira la loi, Et de Jérusalem la parole de l’Éternel.
| והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ |
4 Il sera le juge des nations, L’arbitre d’un grand nombre de peuples. De leurs glaives ils forgeront des hoyaux, Et de leurs lances des serpes: Une nation ne tirera plus l’épée contre une autre, Et l’on n’apprendra plus la guerre.
| ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ |
5 Maison de Jacob, Venez, et marchons à la lumière de l’Éternel!
| בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ |
6 Car tu as abandonné ton peuple, la maison de Jacob, Parce qu’ils sont pleins de l’Orient, Et adonnés à la magie comme les Philistins, Et parce qu’ils s’allient aux fils des étrangers.
| כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ |
7 Le pays est rempli d’argent et d’or, Et il y a des trésors sans fin; Le pays est rempli de chevaux, Et il y a des chars sans nombre.
| ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ |
8 Le pays est rempli d’idoles; Ils se prosternent devant l’ouvrage de leurs mains, Devant ce que leurs doigts ont fabriqué.
| ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ |
9 Les petits seront abattus, et les grands seront abaissés: Tu ne leur pardonneras point.
| וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ |
10 Entre dans les rochers, Et cache-toi dans la poussière, Pour éviter la terreur de l’Éternel Et l’éclat de sa majesté.
| בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ |
11 L’homme au regard hautain sera abaissé, Et l’orgueilleux sera humilié: L’Éternel seul sera élevé ce jour-là.
| עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ |
12 Car il y a un jour pour l’Éternel des armées Contre tout homme orgueilleux et hautain, Contre quiconque s’élève, afin qu’il soit abaissé;
| כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ |
13 Contre tous les cèdres du Liban, hauts et élevés, Et contre tous les chênes de Basan;
| ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ |
14 Contre toutes les hautes montagnes, Et contre toutes les collines élevées;
| ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ |
15 Contre toutes les hautes tours, Et contre toutes les murailles fortifiées;
| ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ |
16 Contre tous les navires de Tarsis, Et contre tout ce qui plaît à la vue.
| ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ |
17 L’homme orgueilleux sera humilié, Et le hautain sera abaissé: L’Éternel seul sera élevé ce jour-là.
| ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ |
18 Toutes les idoles disparaîtront.
| והאלילים כליל יחלף׃ |
19 On entrera dans les cavernes des rochers Et dans les profondeurs de la poussière, Pour éviter la terreur de l’Éternel et l’éclat de sa majesté, Quand il se lèvera pour effrayer la terre.
| ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ |
20 En ce jour, les hommes jetteront Leurs idoles d’argent et leurs idoles d’or, Qu’ils s’étaient faites pour les adorer, Aux rats et aux chauves-souris;
| ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ |
21 Et ils entreront dans les fentes des rochers Et dans les creux des pierres, Pour éviter la terreur de l’Éternel et l’éclat de sa majesté, Quand il se lèvera pour effrayer la terre.
| לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ |
22 Cessez de vous confier en l’homme, Dans les narines duquel il n’y a qu’un souffle: Car de quelle valeur est-il?
| חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ |
