Exode 1
1 Voici les noms des fils d’Israël, venus en Égypte avec Jacob et la famille de chacun d’eux:
| ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו |
2 Ruben, Siméon, Lévi, Juda,
| ראובן שמעון לוי ויהודה |
3 Issacar, Zabulon, Benjamin,
| יששכר זבולן ובנימן |
4 Dan, Nephthali, Gad et Aser.
| דן ונפתלי גד ואשר |
5 Les personnes issues de Jacob étaient au nombre de soixante-dix en tout. Joseph était alors en Égypte.
| ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים |
6 Joseph mourut, ainsi que tous ses frères et toute cette génération-là.
| וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא |
7 Les enfants d’Israël furent féconds et multiplièrent, ils s’accrurent et devinrent de plus en plus puissants. Et le pays en fut rempli.
| ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם |
8 Il s’éleva sur l’Égypte un nouveau roi, qui n’avait point connu Joseph.
| ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף |
9 Il dit à son peuple: Voilà les enfants d’Israël qui forment un peuple plus nombreux et plus puissant que nous.
| ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו |
10 Allons! Montrons-nous habiles à son égard; empêchons qu’il ne s’accroisse, et que, s’il survient une guerre, il ne se joigne à nos ennemis, pour nous combattre et sortir ensuite du pays.
| הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ |
11 Et l’on établit sur lui des chefs de corvées, afin de l’accabler de travaux pénibles. C’est ainsi qu’il bâtit les villes de Pithom et de Ramsès, pour servir de magasins à Pharaon.
| וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס |
12 Mais plus on l’accablait, plus il multipliait et s’accroissait; et l’on prit en aversion les enfants d’Israël.
| וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל |
13 Alors les Égyptiens réduisirent les enfants d’Israël à une dure servitude.
| ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך |
14 Ils leur rendirent la vie amère par de rudes travaux en argile et en briques, et par tous les ouvrages des champs: et c’était avec cruauté qu’ils leur imposaient toutes ces charges.
| וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך |
15 Le roi d’Égypte parla aussi aux sages-femmes des Hébreux, nommées l’une Schiphra, et l’autre Pua.
| ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה |
16 Il leur dit: Quand vous accoucherez les femmes des Hébreux et que vous les verrez sur les sièges, si c’est un garçon, faites-le mourir; si c’est une fille, laissez-la vivre.
| ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה |
17 Mais les sages-femmes craignirent Dieu, et ne firent point ce que leur avait dit le roi d’Égypte; elles laissèrent vivre les enfants.
| ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים |
18 Le roi d’Égypte appela les sages-femmes, et leur dit: Pourquoi avez-vous agi ainsi, et avez-vous laissé vivre les enfants?
| ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים |
19 Les sages-femmes répondirent à Pharaon: C’est que les femmes des Hébreux ne sont pas comme les Égyptiennes; elles sont vigoureuses et elles accouchent avant l’arrivée de la sage-femme.
| ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו |
20 Dieu fit du bien aux sages-femmes; et le peuple multiplia et devint très nombreux.
| וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד |
21 Parce que les sages-femmes avaient eu la crainte de Dieu, Dieu fit prospérer leurs maisons.
| ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים |
22 Alors Pharaon donna cet ordre à tout son peuple: Vous jetterez dans le fleuve tout garçon qui naîtra, et vous laisserez vivre toutes les filles.
| ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון |
