Cantiques 7
1 Fille de Nadab, que les sandales donnent grâce à tes pas! Les contours de tes jambes ressemblent à des colliers, chef-d'œuvre d'un artiste.
| מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׃ |
2 Ton nombril est comme un cratère fait au tour, où le vin ne manque jamais. Ta poitrine est comme un monceau de froment enveloppé de lis.
| שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׃ |
3 Tes deux mamelles sont comme les deux faons jumeaux d'un chevreuil.
| שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה׃ |
4 Ton cou est comme une tour d'ivoire, tes yeux comme des étangs d'Hésebon, près des portes de la fille issue de beaucoup de peuples. Ton nez est comme la tour du Liban qui regarde Damas.
| צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק׃ |
5 Ta tête est posée sur toi semblable au Mont Carmel, et ta chevelure est comme de la pourpre; le roi est retenu dans tes galeries.
| ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃ |
6 Ô ma bien-aimée, que de grâce, que de suavité en tes délices!
| מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׃ |
7 Ta stature est celle d'un palmier; tes mamelles sont comme des grappes de raisins.
| זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות׃ |
8 J'ai dit: Je monterai au palmier; j'atteindrai à son faîte, et tes mamelles seront comme les grappes de la vigne, l'odeur de tes narines comme celle des pommes,
| אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים׃ |
9 et ton gosier comme un bon vin. Qu'aime mon frère bien-aimé, et qui plaît à mes dents et à mes lèvres;
| וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים׃ |
10 Je suis à mon frère bien-aimé, et son regard est tourné vers moi.
| אני לדודי ועלי תשוקתו׃ |
11 Viens, mon frère bien-aimé, allons aux champs, dormons dans les bourgades.
| לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים׃ |
12 Levons-nous dès l'aurore pour aller aux vignes; voyons si le raisin est en fleur, si les grains sont en fleur, si les grenades fleurissent: c'est là que je te donnerai mes mamelles.
| נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך׃ |
13 Les mandragores ont donné leur senteur, et, au seuil de nos portes, tous les fruits verts et mûrs, ô mon frère bien-aimé, je les ai gardés pour toi.
| הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך׃ |
