Psaumes 78

1 Psaume de méditation d'Asaph. O mon peuple, attachez-vous à ma loi; inclinez votre oreille vers les paroles de ma bouche.

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי

2 J'ouvrirai ma bouche en paraboles; je dirai les choses qui ont existé dès le commencement,

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם

3 Telles que vous les avez ouïes et connues, et que vos pères vous les ont racontées.

אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו

4 Elles n'ont point été cachées à leurs enfants de la seconde génération, eux-mêmes leur ayant annoncé les louanges du Seigneur, et sa puissance et les merveilles qu'il a faites.

לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה

5 Et il a suscité un témoignage en Jacob, et il a institué en Israël une loi qu'il a confiée à nos pères, pour qu'ils l'enseignassent à leurs enfants,

ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם

6 Afin que chaque génération les transmit à la suivante; les fils l'apprendront à ceux qui naîtront d'eux; et ils en porteront témoignage, et ils en instruiront leurs enfants:

למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם

7 Afin qu'ils mettent en Dieu leur espérance, et qu'ils n'oublient point ses œuvres, et qu'ils recherchent ses commandements,

וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו

8 Et qu'ils ne soient point comme leurs pères, race perverse et provocatrice, qui n'a pas eu de droiture de cœur, et, en son esprit, n'a pas été fidèle à Dieu.

ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו

9 Les fils d'Éphraïm tendant l'arc, lançant des flèches, le jour du combat ont tourné le dos.

בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב

10 Ils n'ont point gardé l'alliance de Dieu, et ils ont refusé de marcher dans sa loi.

לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת

11 Et ils ont oublié ses bienfaits, et les miracles qu'il leur a montrés,

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם

12 Et les prodiges qu'il a faits devant leurs pères, en la terre d'Egypte et dans la plaine de Tanis.

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען

13 Il a séparé la mer, et il les a fait passer; il a contenu les eaux, comme dans une outre.

בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד

14 Et il les a guidés le jour dans une nuée, et la nuit dans un luminaire de feu.

וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש

15 Il a fendu le rocher dans le désert, et il les a abreuvés comme avec l'eau d'un grand abîme.

יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה

16 Et de la pierre il a tiré et conduit l'eau comme un fleuve.

ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים

17 Et ils ont continué de pécher contre lui; ils ont provoqué le Très-Haut dans le désert;

ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה

18 Et ils ont tenté Dieu en leurs cœurs, en lui demandant des aliments pour leurs âmes.

וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם

19 Et ils ont parlé contre Dieu, et ils ont dit: Est-ce que Dieu pourra nous préparer une table dans le désert?

וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר

20 Il a frappé le rocher: l'eau a jailli; un torrent a coulé avec abondance. Mais Dieu pourra-t-il nous donner aussi du pain, ou préparer dans le désert une table à son peuple?

הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו

21 C'est pourquoi le Seigneur, les ayant entendus, différa, et un feu fut allumé contre Jacob, et sa colère monta contre Israël;

לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל

22 Parce qu'ils n'avaient pas eu foi en Dieu, et qu'ils n'avaient point espéré en sa protection.

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו

23 Et d'en haut il donna ses ordres aux nues, et il ouvrit les portes du ciel.

ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח

24 Et il fit pleuvoir sur eux la manne pour les nourrir, et il leur donna le pain du ciel.

וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו

25 L'homme mangea le pain des anges; Dieu leur envoya des aliments en abondance.

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע

26 Il chassa le vent du midi, et par sa puissance il amena le vent de l'occident.

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן

27 Et il fit pleuvoir pour eux de la chair comme des nuées de poussière, et des oiseaux emplumés comme le sable des mers.

וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף

28 Et ces oiseaux tombèrent au milieu de leur camp, autour de leurs tentes.

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו

29 Et ils mangèrent, et ils furent rassasiés; et il satisfit leur désir.

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם

30 Rien ne leur manqua de ce qu'ils désiraient, et ils en avaient encore la bouche pleine.

לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם

31 Et la colère du Seigneur s'éleva contre eux, et il mit à mort leurs riches, et il saisit les élus d'Israël.

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע

32 Et malgré tout cela ils péchèrent encore, et ne crurent point à ses prodiges.

בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו

33 Et leurs jours défaillirent en vanité, et leurs années se précipitèrent.

ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה

34 Quand il eut répandu parmi eux la mort, ils cherchèrent le Seigneur, et ils se convertirent à lui, et ils vinrent dès le matin vers Dieu.

אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל

35 Et ils se souvinrent que Dieu est leur champion, et que Dieu le Très-Haut est leur rédempteur.

ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם

36 Et ils l'aimèrent de la bouche; mais leur langue lui mentait.

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו

37 Car leur cœur ne fut point droit envers lui, et ils ne furent point fidèles en son alliance.

ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו

38 Et cependant il est miséricordieux, et il leur remettra leurs péchés; et il ne les détruira point. Il détournera souvent sa colère, et son courroux ne s'enflammera pas tout entier.

והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו

39 Et il se souvint qu'ils étaient chair, un souffle qui passe et ne revient plus.

ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב

40 Combien de fois l'ont-ils provoqué dans le désert, et l'ont-ils irrité dans la terre sans eau!

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון

41 Et ils se convertissaient, et ils recommençaient à tenter Dieu, et ils aigrissaient encore le Saint d'Israël.

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו

42 Ils avaient oublié sa main, et le jour où elle les avait tirés des mains de l'oppresseur;

לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר

43 Et comment il avait fait ses miracles en Egypte, et ses prodiges dans la plaine de Tanis;

אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען

44 Et comment il avait changé en sang leurs fleuves et leurs pluies, afin qu'ils ne pussent boire;

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון

45 Et comment il avait envoyé des mouches de chien qui les dévoraient, et des grenouilles qui les détruisaient.

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם

46 Ils avaient oublié la nielle attachée à leurs fruits, et les sauterelles dont ils avaient souffert,

ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה

47 Et la grêle détruisant leurs vignes, et la gelée faisant périr leurs mûriers,

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל

48 Et les grêlons exterminant leur bétail, et le feu consumant leurs richesses,

ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים

49 Et sa colère et son indignation tombant sur eux; colère, fureur, afflictions, envois d'anges exterminateurs;

ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים

50 Et la voie ouverte à son courroux, et son dessein de ne point épargner leur vie, et d'enclore leurs troupeaux, dans la mort;

יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר

51 Et le coup dont fut frappé tout premier-né en la terre d'Egypte, prémices de leurs peines sous leurs tentes de Cham;

ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם

52 Et le soin qu'il prit d'enlever son peuple comme des brebis, et de les conduire dans le désert, comme un troupeau;

ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר

53 Et les espérances qu'il leur donna, et les craintes dont il les délivra, et la mer qui couvrit leurs ennemis.

וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים

54 Et il les mena sur la montagne qu'il s'était consacrée, cette montagne que sa droite avait acquise. Et il chassa les nations devant leur face, et il leur distribua, à grandes mesures, la terre de leur héritage.

ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו

55 Et il établit les tribus d'Israël dans les demeures des vaincus.

ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל

56 Mais elles tentèrent et provoquèrent Dieu le Très-Haut; elles ne gardèrent point ses témoignages.

וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו

57 Et son peuple, se détournant de lui, s'endurcit comme ses pères; il devint comme un arc tortu.

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה

58 Et ils provoquèrent la colère de Dieu sur leurs hauts lieux; et ils le rendirent jaloux par leurs images sculptées.

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו

59 Dieu les entendit et les méprisa, et réduisit à néant Israël.

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל

60 Et il répudia le tabernacle de Silo, son tabernacle où il résidait parmi les hommes.

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם

61 Et il livra à la captivité leur force, aux ennemis leur beauté.

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר

62 Et il exposa son peuple au glaive, et il dédaigna son propre héritage.

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר

63 La flamme dévora leurs jeunes hommes, et leurs vierges ne furent point pleurées.

בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו

64 Leurs prêtres tombèrent sous le glaive, et leurs veuves ne furent point pleurées.

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה

65 Et le Seigneur s'éveilla comme un homme endormi, ou comme un riche après l'ivresse.

ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין

66 Et il frappa ses ennemis comme ils tournaient le dos, et il les couvrit d'un opprobre éternel.

ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו

67 Et il répudia le tabernacle de Joseph, et il ne choisit point la tribu d'Éphraïm.

וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר

68 Et il choisit la tribu de Juda, et la montagne de Sion, qu'il a aimée.

ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב

69 Et il bâtit son sanctuaire, fort comme la corne des licornes, en la terre qu'il a fondée pour les siècles des siècles.

ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם

70 Et il choisit David son serviteur, et il le tira de la garde des troupeaux; il le prit tandis qu'il surveillait les brebis mères,

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן

71 Pour qu'il fût le pasteur de Jacob, son serviteur, et d'Israël, son héritage.

מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו

72 Et David prit soin d'eux en l'innocence de son cœur, et il les mena dans la voie selon l'intelligence de ses mains.

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם