Psaumes 137

1 De David. Sur les fleuves de Babylone nous nous sommes assis, et nous avons pleuré, en nous souvenant de Sion.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

2 Nous avons suspendu nos harpes aux saules, qui sont au milieu de la contrée.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

3 Car ceux qui nous avaient faits captifs nous demandaient les paroles de nos cantiques; et ceux qui nous avaient emmenés nous disaient: Chantez-nous un hymne des cantiques de Sion!

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

4 Comment chanterons-nous un cantique du Seigneur sur une terre étrangère?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

5 Si je t'oublie, Jérusalem, que ma main droite s'oublie elle-même!

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

6 Si je ne me propose Jérusalem comme le principe de mes joies; si je ne me souviens point de toi, que ma langue s'attache à mon gosier.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

7 Souviens-toi, Seigneur, des fils d'Édom, qui, au dernier jour de Jérusalem, disaient; Détruisez-la, détruisez-la jusqu'en ses fondements!

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

8 Fille de Babylone, infortunée! heureux celui qui te rendra le mal en retour du mal que tu as fait!

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

9 Heureux celui qui saisira tes petits enfants et les écrasera contre la pierre!

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃