Job 40
1 Et le Seigneur Dieu, continuant à parler à Job dit:
| ויען יהוה את איוב ויאמר׃ |
2 Est-ce qu'il décline la justice du Tout-Puissant? Celui qui a adressé des reproches au Seigneur doit lui répondre.
| הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃ |
3 Et Job, reprenant, dit au Seigneur:
| ויען איוב את יהוה ויאמר׃ |
4 Pourquoi m'obstinerais-je à contester? Je me tiens pour averti; j'ai osé blâmer le Seigneur, et j'ai ouï de telles paroles, moi qui ne suis rien! Que pourrais-je répliquer? Je n'ai plus qu'à me mettre la main sur la bouche.
| הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃ |
5 J'ai parlé une fois; je me garderai bien de parler encore.
| אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃ |
6 Et le Seigneur, continuant, dit à Job, à travers la nuée:
| ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃ |
7 Nullement, mais ceins-toi les reins comme un homme; je vais te questionner, tu me répondras.
| אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃ |
8 Ne refuse pas mon jugement: crois-tu que j'aie conversé avec toi, sinon pour que tu apparaisses juste?
| האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃ |
9 Ton bras est-il le bras du Seigneur? ta voix est-elle comme son tonnerre?
| ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃ |
10 Revêts-toi de grandeur et de puissance; orne-toi d'honneur et de gloire.
| עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃ |
11 Envoie des anges dans ta colère, humilie tout orgueilleux.
| הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃ |
12 Eteins les vaines splendeurs, fais tomber soudain l'impie en pourriture.
| ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃ |
13 Cache les pécheurs ensemble sous la terre; couvre leurs fronts de honte.
| טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃ |
14 Je confesserai alors que ta main peut sauver.
| וגם אני אודך כי תושע לך ימינך׃ |
15 Mais vois auprès de toi les bêtes fauves; elles se repaissent d'herbe comme les bœufs.
| הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃ |
16 La vigueur de la bête est dans ses reins; sa force dans ses entrailles.
| הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃ |
17 Elle dresse sa queue comme un cyprès; ses nerfs sont liés entre eux.
| יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃ |
18 Ses côtes sont des côtes d'airain; son échine est de fer fondu.
| עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃ |
19 Elle est le commencement de l'œuvre du Seigneur, créée pour être raillée par les anges.
| הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃ |
20 Lorsqu'elle a gravi sur les cimes des monts, elle a réjoui les quadrupèdes dans le Tartare.
| כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃ |
21 Elle se couche sous toute sorte d'arbre; auprès du papyrus, de l'herbe ou du roseau.
| תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃ |
22 L'ombre des grands rameaux la couvre, ou les jeunes tiges des champs.
| יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃ |
23 Vienne le flux de la mer, elle ne le sentira pas; elle ne craint rien; le Jourdain même se briserait sur sa gueule.
| הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃ |
24 D'un coup d'œil elle réprimera son choc; pris au piège, il frémira jusqu'en ses narines.
| בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃ |
