Job 32
1 Et les trois amis de Job s'abstinrent de lui répondre; car Job était juste devant eux.
| וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ |
2 Et Elihou, fils de Barachiel le Buzite, de la famille de Ram en la terre de Hus, se courrouça; il entra contre Job dans une violente colère, parce qu'il s'était présenté comme juste devant le Seigneur.
| ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ |
3 Et il ne fut pas moins irrité contre les trois amis, parce qu'ils ne pouvaient répondre rien qui confondit Job après l'avoir jugé coupable.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ |
4 Et Elihou hésitait à répliquer à Job, car les trois hommes étaient plus avancés que lui en âge.
| ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ |
5 Mais lorsqu'il vit que nulle réponse ne sortait de leur bouche, il s'emporta;
| וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ |
6 Et prenant la parole, il dit: Je suis le plus jeune, vous êtes mes anciens; j'ai donc gardé le silence, craignant de vous déclarer ce que je sais,
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ |
7 Et je me suis dit: Il n'est point temps de parler; c'est le nombre des années qui donne la sagesse.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ |
8 Mais l'esprit réside parmi les mortels et le souffle du Tout-Puissant seul les instruit.
| אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ |
9 Les anciens ne sont point sages, les vieillards ne savent point juger.
| לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ |
10 Aussi je me décide; écoutez-moi et je vais vous déclarer ce que je sais.
| לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ |
11 Soyez attentifs, je ne cesserai pas que vous n'ayez apprécié mes raisons,
| הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ |
12 Et que je ne sois d'accord avec vous; je n'ai point fait de reproches à Job; celui qui le réfutait était l'un de vous.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ |
13 Je ne voulais pas vous donner occasion de dire: Nous sommes attachés au Seigneur et nous avons trouvé la sagesse.
| פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ |
14 Et vous avez permis à cet homme de tenir un pareil langage!
| ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ |
15 Ils ont été frappés de stupeur; ils n'ont rien trouvé à répondre; ils ont annulé leurs propres arguments.
| חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ |
16 J'ai attendu; je n'ai dit mot; je les ai vus demeurer immobiles sans répliquer.
| והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ |
17 Et Elihou, continuant, s'écria: Eh bien! je parlerai.
| אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ |
18 Car je suis plein de mon sujet; l'esprit en mon sein me consume.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ |
19 Ma poitrine est comme une outre où fermente du vin nouveau; elle ressemble à un soufflet de forge qui éclate.
| הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ |
20 Je parlerai tant que mes lèvres pourront s'ouvrir.
| אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ |
21 Il n'est point d'homme devant qui j'aie la moindre timidité; il n'est point de mortel qui m'émeuve;
| אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ |
22 Il n'est point de front qui m'impose; s'il en est, que les vers me dévorent.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ |
