Job 29
1 Et Job, ajoutant à ce qui précède, dit:
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר |
2 Qui me rendra les jours d'autrefois, le temps où Dieu prenait de soin de me garder?
| מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני |
3 Alors sa lampe brillait sur ma tête: alors avec sa lumière je ne craignais pas de marcher dans les ténèbres.
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך |
4 Alors je foulais de mes pieds la voie; alors Dieu veillait sur ma maison.
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי |
5 Alors je m'asseyais à l'ombre de mes arbres, et mes enfants étaient autour de moi.
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי |
6 Alors mes sentiers ruisselaient de beurre et mes collines de lait.
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן |
7 Alors j'entrais dès l'aurore en la ville, et un siège m'était réservé sur les places.
| בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי |
8 Les jeunes gens à mon aspect se voilaient; et les anciens restaient debout.
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו |
9 Les forts cessaient de parler; ils se mettaient un doigt sur la bouche.
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם |
10 Attentifs à mes discours, ils me déclaraient heureux, après quoi leur langue était collée à leur gosier.
| קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה |
11 L'oreille m'avait ouï et l'on me proclamait heureux; l'œil m'avait vu et l'on s'inclinait.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני |
12 Car j'avais délivré le pauvre des mains du riche; j'avais protégé l'orphelin qui manquait d'appui.
| כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו |
13 La bénédiction de l'abandonné s'adressait à moi; la bouche de la veuve aussi me bénissait.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן |
14 Je m'étais revêtu de justice; je m'étais enveloppé d'équité comme d'un manteau double.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי |
15 J'étais l'œil de l'aveugle et le pied du boiteux.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני |
16 J'étais le père des faibles; j'étudiais des causes que je ne connaissais pas.
| אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו |
17 Aussi j'ai brisé les mâchoires de l'injuste; j'ai arraché de ses dents la proie qu'il avait saisie.
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף |
18 Et j'ai dit: Mon âge se prolongera comme celui du palmier; ma vie sera de longue durée.
| ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים |
19 La racine se montrera hors de l'eau, et la rosée passera la nuit dans ma moisson.
| שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי |
20 Ma gloire est pour moi chose vaine, et elle marche mon arc à la main.
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף |
21 A peine m'avait-on entendu que l'on s'attachait à moi; on gardait le silence en recueillant mes conseils.
| לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי |
22 Nul n'ajoutait à mes discours, et les hommes étaient pleins de joie que je leur avais parlé.
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי |
23 Comme la terre altérée reçoit la pluie, de même ils recevaient mes paroles.
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש |
24 Lorsque je riais avec eux, ils n'y pouvaient croire, et l'éclat de mon visage n'en était pas amoindri.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון |
25 Je leur avais indiqué la voie, ils m'avaient institué leur chef, et ma demeure semblait celle d'un roi entouré de gardes ou d'un consolateur des affligés.
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם |
