Isaïe 32
1 Voilà qu'un roi juste va régner, et que les princes gouverneront selon la justice.
| הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃ |
2 Et ce sera un homme cachant ses discours, et il se cachera comme on se détourne d'une eau rapide; et il apparaîtra dans Sion comme un fleuve qui coule glorieux sur une terre altérée.
| והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃ |
3 Et le peuple ne mettra plus sa confiance en ces hommes; mais ils prêteront l'oreille pour écouter.
| ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃ |
4 Et le cœur des faibles sera attentif à s'instruire; et les langues mêmes qui bégayent apprendront vite à prononcer des paroles de paix.
| ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃ |
5 Et alors on ne dira plus à l'insensé: Règne, et tes serviteurs ne te diront plus: Tais-toi;
| לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃ |
6 Car l'insensé parlera follement, et son cœur méditera des vanités; il ne pensera qu'à mal faire, à tromper le Tout-Puissant, à disperser les âmes affamées, à renvoyer vides les âmes altérées.
| כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃ |
7 Car le conseil des méchants projettera des choses iniques, pour détruire les petits avec des paroles injustes, et ruiner dans le jugement la cause des humbles.
| וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃ |
8 Cependant les hommes pieux ont délibéré des choses sensées, et tel leur conseil demeure.
| ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃ |
9 Femmes riches, levez-vous et soyez attentives à ma voix; filles, écoutez mes paroles avec confiance.
| נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃ |
10 Gardez-en la mémoire durant une année entière, dans une douleur mêlée d'espérance. La vendange est détruite, elle a cessé, elle ne reviendra plus.
| ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃ |
11 Soyez stupéfaites, soyez tristes, vous si confiantes; ôtez vos vêtements, dépouillez-vous, ceignez vos reins.
| חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃ |
12 Frappez vos poitrines, à cause des moissons regrettées de vos champs, et des fruits de vos vignes.
| על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃ |
13 La terre de mon peuple ne produira plus que des ronces et de mauvaises herbes; et de toute demeure la joie sera bannie. Cette ville opulente,
| על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃ |
14 Et ses maisons sont délaissées; ils abandonneront les richesses de la ville et leurs maisons si convoitées. Les bourgs seront à jamais des cavernes, délices des ânes sauvages, abri pour les pasteurs,
| כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃ |
15 Jusqu'à ce que sur vous vienne l'Esprit d'en haut. Et le Carmel devenu désert sera réputé une forêt.
| עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃ |
16 Et la justice habitera dans le désert, et l'équité résidera sur le Carmel.
| ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃ |
17 Et la paix sera l'œuvre de l'équité, et la justice vivra en repos, et le peuple aura confiance jusqu'à la fin des siècles.
| והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃ |
18 Et le peuple du Seigneur habitera en assurance la ville de la paix, et il s'y reposera au sein de la richesse.
| וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃ |
19 Et si la grêle tombe, ce ne sera pas sur vous, et ceux qui habiteront la forêt seront en sûreté comme ceux de la plaine.
| וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃ |
20 Heureux ceux qui sèment des terres arrosées, que le bœuf et l'âne foulent aux pieds.
| אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃ |
