Ecclésiaste 3
1 Il y a temps pour tout, et toute chose sous le ciel a son moment.
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃ |
2 Il y a temps pour naître et pour mourir; temps pour planter et pour arracher ce qui a été planté;
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ |
3 temps pour tuer et pour guérir; temps pour abattre et pour édifier;
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃ |
4 temps pour pleurer et pour rire; temps pour gémir et pour danser;
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃ |
5 temps pour rejeter les pierres et pour les ramasser; temps pour embrasser et pour s'éloigner des embrassements;
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃ |
6 temps pour acquérir et pour perdre; temps pour conserver et pour rejeter;
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃ |
7 temps pour déchirer et pour recoudre; temps pour se taire et pour parler;
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃ |
8 temps pour aimer et pour haïr; temps pour combattre et pour faire la paix.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ |
9 Quel avantage a celui qui se fatigue aux choses qu'il fait?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃ |
10 J'ai vu d'un seul coup d'œil toute l'inquiétude que Dieu a donnée aux fils des hommes, pour qu'ils s'inquiètent en elle.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ |
11 Toutes les choses qu'Il a faites sont bonnes en leur temps, et Il a mis le monde entier dans le cœur des hommes, en sorte que du commencement à la fin ils ne puissent s'expliquer l'œuvre que Dieu a créée.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃ |
12 J'ai connu qu'il n'est rien de bon en eux-mêmes, si ce n'est de se réjouir et de faire le bien pendant leur vie.
| ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃ |
13 Et si un homme mange, boit, et voit le bien dans son labeur, c'est là un don de Dieu.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃ |
14 J'ai connu que tout ce qu'a fait Dieu subsistera durant tous les siècles; nous ne pouvons y rien ajouter, en rien ôter. Et Dieu a fait cela pour que les hommes craignissent Son visage.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃ |
15 Ce qui a été est encore; et tout ce qui doit être a été, et Dieu cherchera le persécuté.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃ |
16 Et j'ai vu encore, sous le soleil, le lieu du jugement, où est l'impie, et le lieu de l'équité, où est l'homme pieux.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃ |
17 Et j'ai dit en mon cœur: Dieu jugera ensemble le juste et l'impie; car il y a temps pour toute chose et pour toute œuvre.
| אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃ |
18 J'ai dit en mon cœur, touchant les discours des hommes: Dieu les discernera, et Il leur montrera qu'ils sont un bétail à Ses yeux.
| אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃ |
19 Car le fils des hommes et la bête sont sujets aux mêmes accidents; la mort de celui-ci est la mort de celui-là, et le même souffle les anime tous: et qu'a l'homme de plus que la bête? Rien; car tout est vanité.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃ |
20 Toutes choses vont au même lieu; tout est sorti de la poussière, et tout retournera en poussière.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃ |
21 Et qui a vu si le souffle des fils des hommes remonte en haut, ou si le souffle des bêtes descend en bas dans la terre?
| מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃ |
22 Et j'ai vu qu'il n'est rien de bon pour l'homme, sinon de se complaire en ses œuvres; car tel est son partage. Car qui le conduira à connaître quelque chose de ce qui sera après lui?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃ |
