1 Samuel 5
1 Et les Philistins prirent l'arche de Dieu, et ils la portèrent d'Abenézer à Azot.
| ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה׃ |
2 Et les Philistins prirent l'arche du Seigneur, et ils la portèrent dans le temple de Dagon, et ils la posèrent auprès de Dagon.
| ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון׃ |
3 Et les hommes d'Azot s'étant levés de grand matin, entrèrent dans le temple de Dagon, et ils virent Dagon renversé, la face contre terre, devant l'arche de Dieu; ils relevèrent Dagon et le remirent à sa place; puis, la main du Seigneur s'appesantit sur les hommes d'Azot; elle les tourmenta, elle les frappa à l'anus, tant ceux de la ville que ceux de son territoire.
| וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו׃ |
4 Lorsqu'ils se levèrent de bonne heure, le jour suivant, ils virent Dagon renversé, la face contre terre, devant l'arche de l'alliance du Seigneur; la tête de Dagon et ses mains avaient été enlevées jusqu'à la façade d'Amapheth, et ses deux poignets gisaient sur le portique. Le torse seul de Dagon était resté.
| וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן רק דגון נשאר עליו׃ |
5 A cause de cela, encore de nos jours, ni les prêtres de Dagon, ni ceux qui entrent dans le temple, ne marchent sur le seuil du temple d'Azot; ils le franchissent d'un saut.
| על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה׃ |
6 La main du Seigneur s'appesantit donc sur les hommes d'Azot; le Seigneur fit fourmiller, tant dans leurs maisons qu'au milieu de leurs champs, une multitude de rats; en même temps, la mort répandit un grand trouble dans toute la ville.
| ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים את אשדוד ואת גבוליה׃ |
7 Les hommes d'Azot, voyant ce qui se passait, dirent: C'est parce que l'arche du Dieu d'Israël réside parmi nous, que sa main est si dure pour nous- mêmes et pour Dagon, notre dieu.
| ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו׃ |
8 Alors, ils firent partir des messagers pour convoquer chez eux les chefs des Philistins; ceux-ci venus, ils dirent: Que ferons-nous de l'arche du Dieu d'Israël? Les Géthéens dirent: Que l'on envoie chez nous l'arche du Dieu. En conséquence, on envoya à Geth l'arche du Dieu d'Israël.
| וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל׃ |
9 Dès qu'elle y fut arrivée, la main du Seigneur répandit dans cette ville un très grand trouble; elle frappa les hommes depuis le plus grand jusqu'au plus petit, elle les frappa à l'anus, et les Géthéens firent des sièges pour eux.
| ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים׃ |
10 Puis, ils envoyèrent l'arche de Dieu à Ascalon; lorsqu'elle y entra, les habitants crièrent et dirent: Pourquoi nous amenez-vous l'arche du Dieu d'Israël? est-ce pour faire périr notre peuple?
| וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי׃ |
11 Et ils firent partir des messagers pour convoquer les chefs des Philistins; ceux-ci venus, ils dirent: Renvoyez l'arche du Dieu d'Israël; qu'elle réside en son lieu; qu'elle ne nous fasse point périr, nous et notre peuple.
| וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם׃ |
12 Car, dans toute ville où elle entre, elle apporte un grand trouble. Et ceux qui ne meurent pas sont frappés à l'anus. Or, le cri de toute la ville s'éleva jusqu'au ciel.
| והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים ותעל שועת העיר השמים׃ |
