Cantiques 6
1 Où est-il allé, ton bien-aimé, ô la plus belle des femmes? De quel côté s’est-il dirigé, ton bien-aimé? Nous t’aiderons à le chercher.
| אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך |
2 Mon bien-aimé est descendu dans son jardin, vers les plates-bandes d’aromates, pour faire paître son troupeau dans les jardins et cueillir des roses.
| דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים |
3 Je suis à mon bien-aimé, et mon bien-aimé est à moi, lui qui fait paître son troupeau parmi les roses.
| אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים |
4 Tu es belle, mon amie, comme Tirça, gracieuse comme Jérusalem, imposante comme une armée aux enseignes déployées.
| יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות |
5 Détourne tes yeux de moi, car ils me jettent dans des transports. Tes cheveux sont comme un troupeau de chèvres dévalant du Galaad.
| הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד |
6 Tes dents sont comme un troupeau de brebis qui remontent du bain, formant deux rangées parfaites, sans aucun vide.
| שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם |
7 Ta tempe est comme une tranche de grenade à travers ton voile.
| כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך |
8 Les reines sont au nombre de soixante, les concubines de quatre-vingts, et innombrables sont les jeunes filles.
| ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר |
9 Mais unique est ma colombe, mon amie accomplie; elle est unique pour sa mère, elle est la préférée de celle qui l’a enfantée. Les jeunes filles, en la voyant, la proclament heureuse; reines et concubines font son éloge.
| אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה |
10 Qui est-elle, celle-ci qui apparaît comme l’aurore, qui est belle comme la lune, brillante comme le soleil, imposante comme une armée aux enseignes déployées?
| מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות |
11 Je suis descendue dans le verger aux noyers, pour voir les jeunes pousses de la vallée, pour voir si la vigne avait bourgeonné, si les grenades étaient en fleurs.
| אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים |
12 Je ne savais pas… Le désir de mon âme m’avait poussé au beau milieu des chars de mon peuple généreux.
| לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב |
13 Reviens, reviens, ô la Sulamite, reviens, reviens, que nous puissions te regarder! Pourquoi voulez-vous regarder la Sulamite, comme on fait d’un ballet de deux chœurs?
| שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים |
