Psaumes 80
1 Au chef des chantres. Sur les Chochanim, Edouth. Psaume d’Assaph. Pasteur d’Israël, prête l’oreille, toi qui mènes Joseph comme un troupeau! Révèle-toi dans ta splendeur, toi qui trônes sur les Chérubins!
| למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה |
2 Aux regards d’Ephraïm, Benjamin et Manassé, déploie ta puissance, et marche à notre secours!
| לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו |
3 O Dieu, régénère-nous, fais luire ta face et nous serons sauvés!
| אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה |
4 Eternel, Dieu-Cebaot! Jusques à quand accueilleras-tu avec colère la prière de ton peuple?
| יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך |
5 Tu leur fais manger un pain trempé de pleurs, tu les abreuves d’un déluge de larmes.
| האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש |
6 Tu fais de nous un brandon de discorde pour nos voisins, et nos ennemis se livrent à leurs moqueries.
| תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו |
7 O Dieu-Cebaot, régénère-nous, fais luire ta face et nous serons sauvés!
| אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה |
8 Tu as fait émigrer une vigne de l’Egypte, et expulsé des nations pour la replanter.
| גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה |
9 Tu as fait place nette devant elle; aussi elle jeta de profondes racines, et s’étendit sur le pays.
| פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ |
10 Les montagnes furent couvertes de son ombrage, ses branches égalèrent les cèdres de Dieu.
| כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל |
11 Elle poussa ses sarments jusqu’à la mer, jusqu’au Fleuve ses rejetons.
| תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה |
12 Pourquoi as-tu démoli ses clôtures, si bien que tous les passants la dépouillent,
| למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך |
13 que le sanglier de la forêt la mutile, et qu’elle sert de pâture à ce qui se meut dans les champs?
| יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה |
14 O Dieu-Cébaot! Reviens de grâce! Du haut du Ciel regarde et vois; prends sous ta protection cette vigne,
| אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת |
15 ces ceps que ta droite a mis en terre, cette plantation que tu avais voulue si vigoureuse.
| וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך |
16 La voilà consumée par le feu, mise en pièces: sous la colère menaçante de ta face, tout périt!
| שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו |
17 Oh! que ta protection s’étende sur l’homme élu par ta droite, sur le fils de l’homme que tu avais rendu fort en ton honneur!
| תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך |
18 Nous ne nous éloignerons plus de toi: ranime notre vie, et nous invoquerons ton nom.
| ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא |
19 O Eternel, Dieu-Cebaot, régénère-nous, fais luire ta face et nous serons sauvés!
| יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה |
