Psaumes 78
1 Maskîl d’Assaph. Ecoute, ô mon peuple, mon enseignement, prête l’oreille aux paroles de ma bouche.
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
2 J’Ouvre les lèvres pour des sentences poétiques, j’énonce des aphorismes venant des temps anciens.
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
3 Ce que nous connaissons pour l’avoir entendu, ce que nos pères nous ont raconté,
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
4 nous ne le laissons pas ignorer à leurs descendants; à la génération la plus reculée nous voulons raconter les œuvres glorieuses de l’Eternel, sa puissance et les merveilles qu’il a accomplies.
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
5 Il a établi un code dans Jacob, institué une loi en Israël; et il ordonna à nos pères de les enseigner à leurs enfants,
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
6 pour que la génération future soit mise au courant, pour que les enfants qui viendraient à naître se lèvent et à leur tour en instruisent leurs fils.
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
7 Qu’ils mettent donc leur confiance en Dieu, se gardent d’oublier les hauts faits du Tout-Puissant, et observent ses prescriptions!
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
8 Et qu’ils ne soient pas, comme leurs ancêtres, une génération insoumise et rebelle, une génération au cœur inconstant et à l’esprit non sincèrement fidèle à Dieu.
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
9 Les fils d’Ephraïm, armés de l’arc, habiles tireurs, ont tourné le dos au jour du combat!
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
10 Ils ont répudié l’alliance de Dieu et refusé de suivre sa loi.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
11 Ils ont oublié ses grandes œuvres et ses merveilles, dont il les avait rendus témoins.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
12 Sous les yeux de leurs pères il accomplit des prodiges, sur la terre d’Egypte, dans les champs de Çoân.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
13 Il fendit la mer pour leur ouvrir un passage, fit se dresser les ondes comme une digue.
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
14 Le jour, il les dirigeait au moyen de la nuée, et toute la nuit, par l’éclat du feu.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
15 Il entrouvrit des roches dans le désert, et offrit à leur soif des flots abondants.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
16 Il fit jaillir des torrents du granit et couler les eaux comme des fleuves.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
17 Mais ils continuèrent à pécher contre lui, à s’insurger contre le Très-Haut dans ces régions arides.
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
18 Au fond de leur cœur, ils mirent Dieu à l’épreuve, en demandant une nourriture selon leur goût.
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
19 Ils tinrent des propos contre Dieu, disant:
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
20 "Dieu pourra-t-il dresser une table dans le désert? Sans doute il a frappé un rocher, et les eaux ont jailli, des torrents se sont précipités: pourra-t-il aussi donner du pain? Sera-t-il capable d’apprêter de la viande à son peuple?"
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
21 C’Est pourquoi l’Eternel, les ayant entendus, s’irrita; un feu s’alluma contre Jacob, et sa colère s’éleva contre Israël,
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
22 parce qu’ils n’avaient pas eu foi en Dieu, ni témoigné de leur confiance en son secours.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
23 Il commanda aux nuages d’en haut, et ouvrit les portes du ciel.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
24 Il fit pleuvoir sur eux de la manne comme nourriture, et leur octroya du blé céleste.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
25 Tous eurent à manger de ce pain de délices: il leur avait envoyé des vivres à satiété.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
26 Puis il abattit le vent d’Est sous les cieux, et sa puissance déchaîna le vent du Midi.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
27 Il fit pleuvoir sur eux de la viande dru comme la poussière, des oiseaux ailés nombreux comme le sable de la mer;
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
28 il les fit tomber au milieu de leur camp, tout autour de leurs tentes.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
29 Ils mangèrent et furent pleinement rassasiés: il leur accorda l’objet de leur convoitise.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
30 Eux n’avaient pas encore assouvi leur désir, la nourriture était encore dans leur bouche,
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
31 que la colère de Dieu s’éleva contre eux; il en décima les plus vigoureux et coucha à terre les gens d’élite en Israël.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
32 Malgré cela ils péchèrent encore, et n’ajoutèrent point foi à ses merveilles.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
33 Il mit donc fin à leurs jours par un souffle, à leurs années par des coups soudains.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
34 Quand il les faisait ainsi périr, ils le recherchaient; venant à résipiscence, ils se mettaient en quête de Dieu.
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
35 Alors ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, le Dieu suprême leur libérateur.
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
36 Ils l’amadouaient avec leur bouche, en paroles ils lui offraient des hommages menteurs,
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
37 mais leur cœur n’était pas de bonne foi à son égard; ils n’étaient pas sincèrement attachés à son alliance.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
38 Mais lui, plein de miséricorde, pardonne les fautes, pour ne pas consommer des ruines; bien souvent il laisse sa colère s’apaiser, et n’a garde de déchaîner tout son courroux.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
39 Il se souvint donc que c’étaient de faibles créatures, un souffle qui s’évanouit sans retour.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
40 Que de fois ils s’insurgèrent contre lui dans le désert et l’offensèrent dans ces lieux solitaires!
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
41 Ils revenaient sans cesse à la charge, mettant à l’épreuve le Tout-Puissant, et défiant le Saint d’Israël.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
42 Ils étaient oublieux de sa puissance, oublieux du jour où il les délivra de l’ennemi;
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
43 car il fit éclater ses prodiges en Egypte, et ses miracles dans les champs de Çoân.
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
44 Il changea en sang leurs fleuves, et leurs cours d’eau ne furent plus potables.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
45 Il lança contre eux des bêtes malfaisantes pour les dévorer, des grenouilles pour les ruiner.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
46 Il livra leurs plantations aux locustes, et le produit de leur travail aux sauterelles.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
47 Par la grêle il fit périr leurs vignes, et leurs sycomores par les giboulées.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
48 Il abandonna leur bétail en proie à la grêle, et leurs troupeaux aux ravages de la foudre.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
49 Il lâcha sur eux le feu de sa colère, courroux, malédiction et fléaux, tout un essaim d’anges malfaisants.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
50 Il donna libre cours à sa colère, ne les préserva pas eux-mêmes de la mort, mais les fit succomber, victimes de la peste.
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
51 Il frappa tout premier-né en Egypte, les prémices de leur vigueur dans les tentes de Cham.
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
52 Il mit en marche son peuple comme des brebis, et les conduisit comme un troupeau dans le désert.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
53 Il les fit avancer en sécurité, sans qu’ils eussent rien à craindre, alors que la mer s’était refermée sur leurs ennemis.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
54 Il les amena sur son saint territoire, sur cette montagne acquise par sa droite.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
55 Il chassa des peuplades devant eux, leur en distribua le pays par lots héréditaires, et établit dans leurs tentes les tribus d’Israël.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
56 Mais, redevenus rebelles, ils tentèrent le Dieu suprême, et cessèrent d’observer ses statuts.
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
57 Ils se dévoyèrent, devinrent infidèles comme leurs pères, se retournèrent comme un arc perfide.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
58 Ils irritèrent Dieu par leurs hauts lieux, et, par leurs images sculptées, allumèrent sa jalousie.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
59 Dieu entendit et s’emporta, eut un profond dégoût d’Israël.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
60 Il délaissa la résidence de Silo, le tabernacle qu’il avait établi parmi les hommes.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
61 Il laissa s’en aller en captivité sa puissance, et sa gloire tomber entre les mains de l’ennemi.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
62 Il livra son peuple au glaive, et s’emporta contre son héritage.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
63 Ses jeunes gens, le feu les dévora, ses jeunes filles ne connurent aucun chant d’hyménée.
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
64 Ses prêtres tombèrent par l’épée, et ses veuves ne pleurèrent point.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
65 Alors le Seigneur se réveilla, tel un homme qui a dormi, tel un guerrier exalté par le vin.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
66 Ses coups firent reculer ses adversaires: il leur infligea un opprobre éternel.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
67 Mais il rejeta le tabernacle de Joseph, et cessa de préférer la tribu d’Ephraïm.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
68 Il porta son choix sur la tribu de Juda, sur le mont Sion, qu’il avait pris en affection;
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
69 il bâtit son sanctuaire, solide comme les hauteurs célestes, comme la terre qu’il a fondée pour l’éternité.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
70 Il élut David, son serviteur, et lui fit quitter les parcs des troupeaux.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
71 Du milieu des brebis allaitant leurs petits, il l’amena pour être le pasteur de Jacob, son peuple, et d’Israël, son héritage.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
72 Et lui, David, fut leur pasteur selon l’intégrité de son cœur, et les dirigea d’une main habile.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |
