Psaumes 69
1 Au chef des chantres. Sur les Chochanim. De David. Viens à mon secours, ô Dieu, car les flots m’ont atteint, menaçant mes jours.
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש |
2 Je suis plongé dans la vase d’un gouffre; pas un pouce de terrain pour y poser le pied! Je suis descendu dans des eaux profondes, et les vagues me submergent.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני |
3 Je suis exténué à force de crier, ma gorge est enflammée, mes yeux sont éteints à force d’attendre l’aide de mon Dieu.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי |
4 Plus nombreux que les cheveux de ma tête sont ceux qui me haïssent pour rien; puissants sont mes oppresseurs, qui me poursuivent de leur haine gratuite. Si je les avais lésés, déjà je leur aurais fait réparation.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב |
5 O Dieu, tu serais instruit de ma folie, mes crimes ne te resteraient point cachés.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו |
6 Qu’ils n’aient pas à rougir à cause de moi, ceux qui espèrent en toi, Seigneur, Eternel-Cebaot! Qu’ils ne soient pas couverts de confusion à mon sujet, ceux qui te recherchent, Dieu d’Israël!
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל |
7 Car c’est pour toi que je supporte les insultes, que la honte couvre mon visage.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני |
8 Je suis devenu un étranger pour mes frères, un inconnu pour les fils de ma mère,
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי |
9 parce que le zèle pour ta maison me dévore, et que les insultes de tes blasphémateurs retombent sur moi.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי |
10 Je pleure tout en m’imposant le jeûne, et ceci même a tourné à opprobre pour moi.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי |
11 J’Ai endossé comme vêtement un cilice, et suis devenu pour eux un sujet de sarcasme.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל |
12 Ceux qui sont assis aux portes déblatèrent contre moi, les buveurs de liqueurs fortes me chansonnent.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר |
13 Toutefois, ma prière s’élève vers toi, Eternel, au moment propice; ô Dieu, dans ta bonté infinie, exauce-moi, en m’accordant ton aide fidèle.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך |
14 Retire-moi du bourbier, pour que je n’y sombre pas; puissé-je être sauvé de mes ennemis et des eaux profondes!
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים |
15 Ne permets pas que je sois submergé par la violence des flots, englouti par le gouffre; que la bouche de l’abîme ne se referme pas sur moi!
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה |
16 Exauce-moi, Eternel, car précieuse est ta grâce; selon la grandeur de ta miséricorde, tourne-toi vers moi.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי |
17 Ne dérobe point ta face à ton serviteur; car je suis dans la détresse, hâte-toi de m’exaucer.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני |
18 Approche-toi de mon âme, sauve-la; à cause de mes ennemis, tire-moi du danger.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני |
19 Tu connais, toi, mon opprobre, ma honte, ma confusion; tous mes persécuteurs sont là devant toi.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי |
20 La honte a brisé mon cœur, j’en suis au désespoir; j’attends qu’on me plaigne, mais c’est en vain; qu’il me vienne des consolateurs: je n’en trouve point.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי |
21 Dans mes aliments, ils mettent du poison; pour apaiser ma soif, ils m’abreuvent de vinaigre.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ |
22 Que la table dressée devant eux leur devienne un piège, qu’elle soit un traquenard pour ces gens heureux!
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש |
23 Que leurs yeux s’assombrissent, perdent la vue! Fais vaciller sans cesse leurs reins.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד |
24 Déverse sur eux ton courroux, que ton ardente colère les accable!
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם |
25 Que leur demeure devienne une ruine, que dans leurs tentes il ne reste plus un habitant!
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב |
26 Car ils s’acharnent contre celui que tu as frappé, et se plaisent à gloser sur les maux de tes victimes.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו |
27 Mets donc à leur compte crime sur crime; qu’ils ne soient point admis à se justifier devant toi!
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך |
28 Qu’ils soient effacés du livre des vivants, et que parmi les justes ils ne soient point inscrits!
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו |
29 Mais moi, si malheureux et si souffrant, ton secours, ô Dieu, est ma protection.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני |
30 Je veux célébrer le nom de Dieu par des cantiques, et l’exalter par des actions de grâce,
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה |
31 plus agréables à l’Eternel qu’un taureau aux grandes cornes, aux puissants sabots.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס |
32 A cette vue, les humbles seront dans la joie; vous qui êtes en quête de Dieu, votre cœur se ranimera!
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם |
33 Car l’Eternel prête l’oreille aux malheureux, et ses captifs, il ne les dédaigne point.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה |
34 Que le ciel et la terre le glorifient, les mers et tout ce qui s’y meut!
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם |
35 Car Dieu viendra au secours de Sion: il rebâtira les villes de Juda; on s’y établira et on en prendra possession.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה |
36 C’Est la postérité de ses serviteurs qui les aura en héritage; ceux qui aiment son nom y fixeront leur demeure.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה |
