Psaumes 57
1 Au chef des chantres. Al tachhêt. Mikhtam de David, lorsqu’il se fut réfugié, à cause de Saül, dans la caverne. Sois-moi propice, ô Dieu, sois-moi propice, car en toi s’abrite mon âme; je me mets à couvert à l’ombre de tes ailes, jusqu’à ce que le malheur ait passé.
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃ |
2 Je crie vers le Dieu suprême, vers le Tout-Puissant qui prendra ma cause en main.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃ |
3 Que du haut du ciel il m’envoie son secours, celui qui m’opprime aura beau m’insulter, (Sélah) Que Dieu envoie sa grâce et sa bienveillance!
| ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃ |
4 Je pourrai me coucher parmi des lions aux regards flamboyants, parmi des hommes dont les dents sont des lances et des flèches, et la langue un glaive tranchant.
| נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃ |
5 Montre, ô Dieu, ta grandeur qui dépasse les cieux; que ta gloire brille sur toute la terre!
| רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ |
6 On avait dressé des filets sous mes pas pour me faire ployer, on avait creusé une fosse devant moi: ils y sont tombés eux-mêmes. (Sélah)
| רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃ |
7 Mon cœur reste ferme, ô Dieu, mon cœur reste ferme: je puis chanter, célébrer tes louanges.
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃ |
8 Réveille-toi, ô mon âme, réveillez-vous, ô luth et harpe: je veux réveiller l’aurore.
| עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ |
9 Je te louerai parmi les nations, ô Seigneur, je te chanterai parmi les peuples.
| אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃ |
10 Car ta grâce s’élève jusqu’aux cieux, et ta bonté atteint jusqu’au firmament.
| כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ |
11 Montre, ô Dieu, ta grandeur qui dépasse les cieux; que ta gloire brille sur toute la terre!
| רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ |
