Psaumes 51
1 Au chef des chantres. Psaume de David lorsque le prophète Nathan fut venu le trouver, à la suite de ses relations avec Bethsabée. Prends-moi en pitié, ô Dieu, dans la mesure de ta bonté; selon la grandeur de ta clémence, efface mes fautes.
| למנצח מזמור לדוד ב בבוא-אליו נתן הנביא-- כאשר-בא אל-בת-שבע ג חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי |
2 Lave-moi à grandes eaux de mon iniquité, purifie-moi de mon péché.
| הרבה (הרב) כבסני מעוני ומחטאתי טהרני |
3 Car je reconnais mes fautes, et mon péché est sans cesse sous mes regards.
| כי-פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד |
4 Contre toi seul j’ai failli, j’ai fait ce qui est mal à tes yeux; ainsi tu serais équitable dans ton arrêt, tu aurais le droit pour toi en me condamnant.
| לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך-- תזכה בשפטך |
5 Mais, en vérité, j’ai été enfanté dans l’iniquité, et c’est dans le péché que ma mère m’a conçu.
| הן-בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי |
6 Or, toi tu exiges la vérité dans le secret des cœurs, dans mon for intime tu m’enseignes la sagesse.
| הן-אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני |
7 Puisses-tu me purifier avec l’hysope, pour que je sois pur! Puisses-tu me laver, pour que je sois plus blanc que neige!
| תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין |
8 Puisses-tu me faire entendre des accents d’allégresse et de joie, afin que ces membres que tu as broyés retrouvent leur joyeux entrain!
| תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית |
9 Détourne ton visage de mes péchés, efface toutes mes iniquités.
| הסתר פניך מחטאי וכל-עונתי מחה |
10 O Dieu, crée en moi un cœur pur, et fais renaître dans mon sein un esprit droit.
| לב טהור ברא-לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי |
11 Ne me rejette pas de devant ta face, ne me retire pas ta sainte inspiration.
| אל-תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל-תקח ממני |
12 Rends-moi la pleine joie de ton secours, et soutiens-moi avec ton esprit magnanime.
| השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני |
13 Je voudrais enseigner tes voies aux pécheurs, afin que les coupables reviennent à toi.
| אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו |
14 Préserve-moi, ô Dieu, Dieu de mon salut, d’un arrêt sanglant: ma langue célébrera ton équité.
| הצילני מדמים אלהים-- אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך |
15 Seigneur, puisses-tu m’ouvrir les lèvres, pour que ma bouche proclame tes louanges!
| אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך |
16 Car tu ne souhaites pas de sacrifices, je les offrirais volontiers tu ne prends point plaisir aux holocaustes:
| כי לא-תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה |
17 les sacrifices agréables à Dieu, c’est un esprit contrit; un cœur brisé et abattu, ô Dieu, tu ne le dédaignes point.
| זבחי אלהים רוח נשברה לב-נשבר ונדכה-- אלהים לא תבזה |
18 Ah! dans ta bienveillance, daigne restaurer Sion, rebâtir les murailles de Jérusalem.
| היטיבה ברצונך את-ציון תבנה חומות ירושלם |
19 Alors tu agréeras des sacrifices pieux, holocaustes et victimes parfaites alors on présentera des taureaux sur ton autel.
| אז תחפץ זבחי-צדק עולה וכליל אז יעלו על-מזבחך פרים |
