Psaumes 49
1 Au chef des chantres. Par les fils de Coré. Psaume. Ecoutez ceci, vous toutes, ô nations, soyez attentifs, vous tous, habitants du globe,
| למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד |
2 les hommes d’humble condition comme les grands personnages, ensemble les riches et les pauvres!
| גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון |
3 Ma bouche prêche la sagesse, et la raison inspire les pensées de mon cœur.
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות |
4 Je prête l’oreille aux sentences poétiques, et prélude avec la harpe aux piquants aphorismes.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי |
5 Pourquoi m’exposerais-je à avoir peur aux jours de l’adversité? à me voir enveloppé par le péché qui s’attacherait à mes talons?
| למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני |
6 De ceux qui se fient à leurs biens, et se glorifient de l’abondance de leurs richesses,
| הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו |
7 pas un ne saurait racheter son frère, ni donner à Dieu le coût de sa rançon.
| אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו |
8 Le rachat de leur âme est à trop haut prix, il faut y renoncer à jamais.
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם |
9 Pensent-ils donc vivre toujours, ne pas voir la tombe?
| ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת |
10 Ils remarquent pourtant que les sages meurent, tout comme périssent le fou et le sot, en laissant leurs biens à d’autres.
| כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם |
11 Ils s’imaginent que leurs maisons vont durer éternellement, leurs demeures de génération en génération, qu’ils attacheront leurs noms à leurs domaines.
| קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות |
12 Or les hommes ne se perpétuent pas dans leur splendeur; semblables aux animaux, ils ont une fin.
| ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו |
13 Cette attitude chez eux est pure folie: qu’ils puissent, de leur bouche, se déclarer satisfaits de l’avenir. (Sélah)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה |
14 Comme un troupeau ils s’avancent vers le Cheol; le matin venu, les hommes droits auront raison d’eux; le Cheol consume jusqu’à leur forme, ne leur servant pas longtemps de demeure. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) |
15 Toutefois Dieu délivrera mon âme du Cheol, quand il lui plaira de me retirer. (Sélah) (Sheol h7585)
| אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) |
16 Ne sois pas alarmé si quelqu’un s’enrichit, et voit s’accroître le luxe de sa maison!
| אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו |
17 Car, quand il mourra, il n’emportera rien; son luxe ne le suivra point dans la tombe.
| כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו |
18 Il a beau se dire heureux durant sa vie, s’attirer des hommages par son bien-être:
| כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך |
19 il ira rejoindre la génération de ses pères, qui plus jamais ne verront la lumière.
| תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור |
20 L’Homme, au sein du luxe, s’il manque de raison, est pareil aux animaux: sa fin est certaine.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו |
