Psaumes 2

1 Pourquoi se démènent les peuples, et les nations agitent-elles de vains projets?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 Les rois de la terre se soulèvent, les princes se liguent ensemble contre l’Eternel et son oint.

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 "Brisons disent-ils leurs liens. Rejetons loin de nous leurs chaînes!"

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 Celui qui réside dans les cieux en rit, le Seigneur se raille d’eux.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Puis il les apostrophe dans sa colère et, dans son courroux, il les terrifie:

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 "C’Est moi dit-il qui ai consacré mon roi sur Sion, ma montagne sainte!"

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 Je veux proclamer ce qui est une loi immuable: "L’Eternel m’a dit: Tu es mon fils, c’est moi qui, aujourd’hui, t’ai engendré!

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Demande-le-moi, et je te donnerai des peuples comme héritage, les confins de la terre pour domaine.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Tu les briseras avec un sceptre de fer, tu les broieras comme un vase de potier."

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 Et maintenant, ô rois, sachez comprendre, tenez-vous pour avertis, juges de la terre!

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Adorez l’Eternel avec crainte, et réjouissez-vous en Dieu avec tremblement.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Rendez hommage au fils, de peur qu’il ne s’indigne, et que vous n’alliez a votre perte; car bien vite sa colère prend feu: heureux tous ceux qui s’abritent en lui!

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו