Psaumes 17
1 Prière de David. Ecoute, ô Seigneur, ma juste demande, exauce ma supplication, prête l’oreille à ma prière, sortant de lèvres non trompeuses.
| תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃ |
2 C’Est de toi qu’émanera mon bon droit: tes yeux discernent ce qui est équitable.
| מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃ |
3 Tu sondes mon cœur, tu m’examines pendant la nuit, tu me mets à l’épreuve, sans trouver en moi aucune pensée qui ne doive passer par ma bouche.
| בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃ |
4 Guidé par les paroles de tes lèvres, j’observe les actions des hommes, les voies des gens violents.
| לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃ |
5 Affermis mes pas dans tes sentiers, pour que mes pieds ne glissent point.
| תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃ |
6 Je t’appelle, car tu me réponds, ô Dieu! Prête-moi l’oreille, entends mes paroles.
| אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃ |
7 Mets en relief tes bienfaits, ô Protecteur de ceux qui se confient à ta droite, malgré les adversaires.
| הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃ |
8 Garde-moi comme la prunelle des yeux, abrite-moi à l’ombre de tes ailes,
| שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃ |
9 contre les méchants qui me tyrannisent, contre mes ennemis qui me cernent avec passion.
| מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃ |
10 De leur graisse ils ont bouché leur cœur; leurs lèvres s’expriment avec orgueil.
| חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃ |
11 A chacun de nos pas, les voilà qui se pressent autour de nous; ils ont les yeux sur nous pour nous étendre à terre,
| אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃ |
12 pareils au lion avide de déchirer, au lionceau qui se tient en embuscade.
| דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃ |
13 Lève-toi, Seigneur, préviens ses desseins, fais-lui ployer le genou; par ton glaive, sauve ma vie du méchant.
| קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃ |
14 Par ta main, ô Eternel, sauve-moi de ces gens, de ces gens esclaves du monde, qui jouissent largement de la vie, dont tu bourres le ventre de tes biens, dont les enfants ont tout en abondance et laissent leur superflu à leur progéniture.
| ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃ |
15 Quant à moi, puissé-je, grâce à ma droiture, contempler ta face et, à mon réveil, me rassasier de ta vue!
| אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃ |
