Psaumes 105
1 Rendez hommage à l’Eternel, proclamez son nom, publiez parmi les nations ses hauts faits.
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו |
2 Chantez en son honneur, célébrez-le, entretenez-vous de toutes ses merveilles.
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו |
3 Glorifiez-vous de son saint nom; que le cœur de ceux qui recherchent l’Eternel soit en joie!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה |
4 Mettez-vous en quête de l’Eternel et de sa puissance, aspirez constamment à jouir de sa présence.
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד |
5 Souvenez-vous des merveilles qu’il a opérées, de ses prodiges et des arrêts sortis de sa bouche,
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו |
6 vous, ô postérité d’Abraham, son serviteur, fils de Jacob, ses élus!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו |
7 Il est, lui, l’Eternel, notre Dieu; ses jugements s’étendent à toute la terre.
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו |
8 Eternellement il garde le souvenir de son alliance, du pacte qu’il a promulgué pour mille générations,
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור |
9 qu’il a conclu avec Abraham, qu’il a fait par serment avec Isaac.
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק |
10 Il l’a érigé en loi pour Jacob, en contrat immuable pour Israël.
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם |
11 "C’Est à toi, disait-il, que je donnerai le pays de Canaan comme un lot héréditaire",
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם |
12 alors qu’ils étaient encore en petit nombre, et à peine établis comme étrangers dans ce pays.
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה |
13 Puis ils se mirent à errer de nation en nation, d’un royaume vers un autre peuple.
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר |
14 Il ne permit à personne de les opprimer, et à cause d’eux il châtia des rois.
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים |
15 "Ne touchez pas à mes oints, ne faites pas de mal à mes prophètes!"
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו |
16 Il appela la famine sur la terre, et anéantit toute ressource en pain.
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר |
17 Mais déjà il avait envoyé devant eux un homme: Joseph avait été vendu comme esclave.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף |
18 On chargea ses pieds de liens, son corps fut retenu par les fers,
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו |
19 jusqu’à ce que s’accomplit sa prédiction et que la parole du Seigneur l’eût innocenté.
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו |
20 Le roi donna ordre d’ouvrir sa prison, le souverain des peuples, de faire tomber ses chaînes.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו |
21 Il l’établit chef de sa maison, intendant de tous ses biens,
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו |
22 avec la mission d’enchaîner les seigneurs à sa volonté, d’apprendre la sagesse aux vieux conseillers.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם |
23 Puis Israël vint en Egypte, Jacob alla séjourner dans le pays de Cham,
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם |
24 et Dieu multiplia prodigieusement son peuple, le rendit plus nombreux que ses oppresseurs.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו |
25 Leur cœur changea jusqu’à prendre son peuple en haine, et ourdir des machinations contre ses serviteurs.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו |
26 Il délégua Moïse, son serviteur, Aaron qu’il avait élu.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו |
27 Ils accomplirent parmi eux les miracles qu’il avait annoncés, ses prodiges dans le pays de Cham.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם |
28 Il répandit des ténèbres qu’il rendit impénétrables, pour qu’ils ne résistassent pas à sa parole.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) |
29 Il changea leurs eaux en sang, et fit périr leur poisson.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם |
30 Leur pays fut inondé de grenouilles, jusque dans les appartements de leurs rois.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם |
31 Il dit, et des bêtes malfaisantes firent irruption, la vermine sévit dans toute leur contrée.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם |
32 En guise de pluie, il leur envoya de la grêle, du feu, des flammes dans leur pays.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם |
33 Il dévasta leurs vignes et leurs figuiers, et fracassa les arbres de leur territoire.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם |
34 Il dit, et des sauterelles vinrent, des locustes en nombre infini,
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר |
35 qui dévorèrent toutes les plantes de leurs champs et dévorèrent les fruits de leur sol.
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם |
36 Puis il frappa tout premier-né dans leur pays, les prémices de toute leur vigueur.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם |
37 Il les fit sortir, chargés d’argent et d’or; nul parmi ses tribus ne faiblit.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל |
38 Les Egyptiens se réjouirent de leur départ, car ils avaient été saisis d’épouvante à cause d’eux.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם |
39 Il déploya une nuée comme un voile protecteur, un feu pour éclairer la nuit.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה |
40 Ils réclamèrent, et il amena des cailles, les nourrit à satiété d’un pain du ciel.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם |
41 Il fendit la roche et des eaux jaillirent, s’épandant dans les régions arides comme un fleuve.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר |
42 C’Est qu’il se souvint de sa sainte promesse à Abraham, son serviteur;
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו |
43 il fit donc sortir son peuple dans l’allégresse, ses élus avec des chants joyeux.
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו |
44 Il leur octroya des terres occupées par des peuples: ils héritèrent du labeur d’autres nations,
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו |
45 afin qu’ils observassent ses statuts et respectassent ses lois. Alléluia!
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה |
