Proverbes 31
1 Paroles du roi Lemouel. Leçon solennelle que lui inculqua sa mère.
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
2 "Ah! mon fils! Ah! enfant de mes entrailles! Ah! fils que j’ai appelé de mes vœux!
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
3 Ne prodigue paso ta vigueur aux femmes, ne livre pas tes destinées à celles qui perdent les rois.
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
4 Ce n’est pas aux rois, ô Lemouel, ce n’est pas aux rois qu’il sied de boire du vin, ni aux princes de s’adonner aux liqueurs fortes;
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
5 de peur qu’en buvant, ils n’oublient les lois et ne méconnaissent le droit de toutes les victimes de la misère.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
6 Donnez des liqueurs fortes aux malheureux, du vin à ceux qui ont l’amertume au cœur.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
7 Qu’ils boivent, et qu’ils oublient leur misère; qu’ils perdent le souvenir de leur chagrin!
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
8 Ouvre la bouche en faveur du muet, pour la défense de tous les vaincus du sort.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
9 Ouvre la bouche pour juger avec équité et faire droit au pauvre et à l’indigent.
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
10 Heureux qui a rencontré une femme vaillante! Elle est infiniment plus précieuse que les perles.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
11 En elle le cœur de son époux a toute confiance; aussi les ressources ne lui font-elles pas défaut.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
12 Tous les jours de sa vie, elle travaille à son bonheur: jamais elle ne lui cause de peine.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
13 Elle se procure de la laine et du lin et accomplit sa besogne d’une main diligente.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
14 Pareille aux vaisseaux marchands, elle amène de loin ses provisions.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
15 Il fait encore nuit qu’elle est déjà debout, distribuant des vivres à sa maison, des rations à ses servantes.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
16 Elle jette son dévolu sur un champ et l’acquiert; avec le produit de son travail elle plante un vignoble.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
17 Elle ceint de force ses reins et arme ses bras de vigueur.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
18 Elle s’assure que ses affaires sont prospères; sa lampe ne s’éteint pas la nuit.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
19 Ses mains saisissent le rouet, ses doigts manient le fuseau.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
20 Elle ouvre sa main au pauvre et tend le bras au nécessiteux.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
21 Elle ne redoute point la neige pour sa maison, car tous ses gens sont couverts de riches étoffes.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
22 Elle se brode des tapis. Lin fin et pourpre forment ses vêtements.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
23 Son époux est considéré aux Portes, quand il siège avec les anciens du pays.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
24 Elle confectionne des tissus, qu’elle vend, et des ceintures, qu’elle cède au marchand.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
25 Parée de force et de dignité, elle pense en souriant à l’avenir.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
26 Elle ouvre la bouche avec sagesse, et des leçons empreintes de bonté sont sur ses lèvres.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
27 Elle dirige avec vigilance la marche de sa maison, et jamais ne mange le pain de l’oisiveté.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
28 Ses fils se lèvent pour la proclamer heureuse, son époux pour faire son éloge:
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
29 "Bien des femmes se sont montrées vaillantestu leur es supérieure à toutes!"
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
30 Mensonge que la grâce! Vanité que la beauté! La femme qui craint l’Eternel est seule digne de louanges.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
31 Rendez-lui hommage pour le fruit de ses mains, et qu’aux Portes ses œuvres disent son éloge!
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |
