Proverbes 11

1 Des balances fausses sont en horreur à l’Eternel; des poids justes, voilà ce qu’il aime.

מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃

2 Vienne l’orgueil, le déshonneur le suit; la sagesse est avec les humbles.

בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃

3 L’Intégrité des justes est leur guide; la perversion des gens sans foi est leur ruine.

תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם׃

4 La fortune ne sert de rien au jour de la colère; mais la vertu sauve de la mort.

לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃

5 La vertu de l’homme intègre aplanit sa voie; l’impie tombe par son impiété.

צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃

6 La vertu des gens de bien est leur sauvegarde, mais les gens sans foi sont pris au piège de leur malice.

צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃

7 La mort met fin à l’espoir du méchant et anéantit l’attente des violents.

במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃

8 Le juste échappe à la détresse, et le méchant prend sa place.

צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃

9 L’Impie ruine son prochain avec sa bouche, mais les justes sont préservés par leur expérience.

בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃

10 Que les justes soient heureux, la cité est en joie; que les méchants périssent, ce sont des transports.

בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃

11 La bénédiction des bons fait la grandeur de la ville; la bouche des méchants en cause la chute.

בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃

12 Rabaisser son prochain, c’est manquer de sens; l’homme avisé se tait.

בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש׃

13 Celui qui colporte des commérages divulgue les secrets; l’homme loyal sait les tenir cachés.

הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר׃

14 Faute de direction, un peuple tombe; son salut réside dans la multitude de ses conseillers.

באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ׃

15 Qui garantit pour un étranger s’en trouvera fort mal; qui hait les engagements ne court pas de risque.

רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃

16 La femme gracieuse conquiert les hommages, les gens à poigne conquièrent la richesse.

אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר׃

17 L’Homme bon assure son propre bonheur, mais l’homme cruel se prépare des tourments.

גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃

18 Le méchant fait une œuvre vaine; mais qui sème la justice récolte une vraie récompense.

רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃

19 La vertu est un gage de vie; qui poursuit le mal court à la mort.

כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃

20 L’Eternel a en horreur les cœurs tortueux, mais il aime les gens intègres.

תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃

21 Haut la main! Le méchant ne reste pas impuni, mais la race des justes échappe à tout danger.

יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃

22 Un anneau d’or au groin d’un porc, telle est une belle femme dépourvue de jugement.

נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃

23 Le désir des justes ne vise qu’au bien; l’espoir des méchants n’est que débordement.

תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה׃

24 Tel est prodigue de son bien et le voit s’augmenter; tel est économe plus que de raison et s’appauvrit.

יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃

25 L’Âme généreuse jouira de l’abondance; qui fait pleuvoir des bienfaits est lui-même arrosé.

נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃

26 Accaparer le blé, c’est se faire maudire du peuple; mais ses bénédictions vont à qui le met en vente.

מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃

27 Rechercher le bien, c’est rechercher l’affection; poursuivre le mal, c’est en devenir la victime.

שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃

28 Qui se confie en sa richesse tombera, mais les justes sont florissants comme le feuillage.

בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃

29 Celui qui jette le trouble dans sa maison ne possédera que du vent; le sot devient l’esclave de l’homme sage.

עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃

30 L’Œuvre du juste est un arbre de vie; gagner les cœurs est le fait du sage.

פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃

31 Voyez, le juste obtient le prix de ses œuvres sur terre: combien plus encore le méchant et le pécheur!

הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא׃