Lamentations 5
1 Souviens-toi, ô Eternel, de ce qui nous est advenu; regarde et vois notre opprobre!
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ |
2 Notre héritage a passé à des étrangers, nos maisons à des gentils.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ |
3 Nous sommes devenus des orphelins, privés de père; nos mères sont pareilles à des veuves.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ |
4 Notre eau, nous ne pouvons 'la boire qu’à prix d’argent; notre bois, nous n’en disposons qu’en l’achetant.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ |
5 On nous poursuit l’épée dans les reins; nous sommes à bout de forces: point de répit pour nous!
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ |
6 En Egypte nous avons tendu la main, et à Achour, pour avoir du pain en suffisance.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ |
7 Nos pères avaient péché: ils ne sont plus, et nous portons le poids de leurs fautes.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ |
8 Des esclaves ont pris le dessus sur nous: personne ne nous soustrait à leur pouvoir.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ |
9 Au péril de notre vie nous nous procurons nos vivres, le glaive sévissant au désert.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ |
10 Notre peau est brûlante comme un four, par suite de la fièvre desséchante de la faim.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ |
11 On a violenté des femmes dans Sion, des vierges dans les villes de Juda.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ |
12 Des princes ont été pendus par leurs mains; on n’a témoigné nul égard pour la personne des vieillards.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ |
13 Les adolescents ont dû porter la meule, les jeunes gens ont trébuché, sous le faix des bûches.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ |
14 Les vieillards ont cessé de paraître à la Porte, les jeunes gens d’entonner leurs chansons.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ |
15 Toute joie est bannie de notre cœur; nos danses joyeuses sont changées en deuil.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ |
16 Elle est tombée, la couronne de notre tête; malheur à nous, parce que nous avons péché!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ |
17 Ce qui nous déchire le cœur, ce qui obscurcit nos yeux,
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ |
18 c’est de voir le mont Sion en ruines, foulé par les renards.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ |
19 Toi, ô Eternel, qui sièges immuable, dont le trône subsiste d’âge en âge,
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ |
20 pourquoi nous oublies-tu si obstinément, nous délaisses-tu de si longs jours?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ |
21 Ramène-nous vers toi, ô Eternel, nous voulons te revenir; renouvelle pour nous les jours d’autrefois.
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ |
22 Se peut-il que tu nous aies complètement rejetés et que tu nourrisses contre nous une colère inexorable? Ramène-nous vers toi, ô Eternel, nous voulons te revenir; renouvelle pour nous les jours d’autrefois.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ |
