Job 5
1 Appelle donc! Est-il quelqu’un qui te répondra? Vers lequel des Saints te tourneras-tu?
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה |
2 Certes, c’est sa mauvaise humeur qui tue l’insensé, c’est son dépit qui fait mourir le sot.
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה |
3 J’Ai vu, moi, l’insensé prendre racine, mais aussitôt j’ai maudit sa demeure:
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם |
4 "Que ses fils soient éloignés de tout secours, qu’ils soient écrasés à la Porte, sans personne pour les sauver!
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל |
5 Que l’affamé dévore sa récolte en l’enlevant jusque derrière les haies d’épines, que le besogneux happe ses richesses!"
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם |
6 Car ce n’est pas du sol que sort le malheur, ce n’est pas de la terre que germe la douleur.
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל |
7 Mais l’homme est né pour la douleur, tout comme les étincelles enflammées s’élèvent haut dans l’air.
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף |
8 Toutefois, moi, je m’adresserais au Tout-Puissant, j’exposerais ma cause à Dieu.
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי |
9 Il accomplit de grandes choses en nombre infini, des merveilles qui ne peuvent se compter.
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר |
10 II répand la pluie à la surface de la terre et lance des cours d’eaux dans les plaines.
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות |
11 Il met sur les hauteurs ceux qui étaient abaissés, et ceux qui étaient dans une noire tristesse se relèvent par son secours.
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע |
12 Il fait échouer les projets des gens de ruse: leurs mains n’exécutent rien qui vaille.
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה |
13 Il prend les malins dans leurs propres artifices et ruine les plans des fourbes.
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה |
14 Le jour, ils se heurtent aux ténèbres; en plein midi, ils tâtonnent comme dans la nuit.
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים |
15 II protège contre leur bouche qui est un glaive, sauve le faible des mains du fort.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון |
16 L’Espoir renaît pour le pauvre, et l’iniquité a la bouche close.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה |
17 Ah! Certes, heureux l’homme que Dieu réprimande! Ne repousse donc pas les leçons du Tout-Puissant.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס |
18 Car il blesse et panse la blessure, il frappe et ses mains guérissent.
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה |
19 Qu’il survienne six calamités, il t’en préservera, et lors de la septième, le mal ne te touchera pas.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע |
20 En temps de famine, il te sauvera de la mort; dans le combat des atteintes du glaive.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב |
21 Tu seras à l’abri du fouet de la langue, et si une catastrophe éclate, tu n’auras rien à craindre.
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא |
22 Tu te riras de la dévastation et de la disette; les animaux de la terre, tu ne les redouteras point.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא |
23 Car même avec les pierres du sol tu auras un pacte, et les animaux sauvages concluront un traité de paix avec toi.
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך |
24 Tu verras le bonheur fixé dans ta demeure, tu inspecteras ta maison et ne trouveras rien en défaut.
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא |
25 Tu verras s’accroître le nombre de tes enfants, et tes rejetons se multiplier comme l’herbe de la terre.
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ |
26 Tu entreras dans la tombe au terme extrême de la vieillesse, comme s’élève une meule de blé dans la saison voulue.
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו |
27 Tel est le fruit de nos réflexions, telle est la vérité: accueille-la et prends-la à cœur.
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך |
