Job 4

1 Eliphaz de Têmân prit la parole et dit:

ויען אליפז התימני ויאמר׃

2 Si l’on essaie de te répliquer, tu en seras peut-être contrarié; mais qui peut contenir ses paroles?

הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

3 Certes, tu as fait la leçon à bien des gens; des bras qui tombaient de lassitude, tu les fortifiais.

הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

4 Tes paroles relevaient celui qui trébuchait, les genoux qui chancelaient, tu les raffermissais.

כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

5 Et maintenant que le malheur te visite, tu te décourages; il met la main sur toi, et tu es consterné!

כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

6 Ta piété n’est-elle pas pour te donner confiance? L’Intégrité de ta conduite n’est-elle pas ton espoir?

הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

7 Songes-y donc: est-il un innocent qui ait succombé? Où est-il arrivé que des justes aient péri?

זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

8 Pour moi, j’ai observé ce fait: ceux qui cultivent l’iniquité et sèment le mal les récoltent.

כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

9 Un souffle de Dieu les fait périr, le vent de sa colère les anéantit.

מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

10 Que le lion rugisse, que le fauve pousse des hurlements: les dents du lionceau sont brisées.

שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

11 La bête féroce périt, faute de proie, et les petits de la lionne sont dispersés.

ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

12 Quant à moi, il m’est venu une révélation furtive: mon oreille en saisit un léger murmure.

ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

13 Ce fut dans le flot de pensées qu’apportent les visions nocturnes, alors qu’un lourd sommeil pèse sur les hommes.

בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

14 Je me sentis envahi par la terreur et le frisson; tous mes os en frémirent de peur.

פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

15 Un souffle effleura ma face, et les poils se hérissèrent sur ma chair.

ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

16 Une figure, dont les traits m’étaient inconnus, se tint là sous mes yeux, et j’entendis 'le faible son d’une voix:

יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

17 "L’Homme me fut-il dit peut-il être juste devant Dieu? Le mortel peut-il être pur au gré de son Créateur?

האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

18 Mais il ne se fie même pas à ses serviteurs; jusque dans ses anges il constate des défaillances!

הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

19 Que sera-ce des hommes, habitants de maisons d’argile, qui ont leurs fondements dans la poussière, et qu’on foule aux pieds comme un ver?

אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

20 Du matin au soir, ils se trouvent écrasés; sans qu’on y fasse attention, ils périssent à jamais.

מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

21 Ah! Le fil qui les soutenait est rompu: ils meurent, sans avoir acquis la sagesse!

הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃