Job 32
1 Ces trois hommes cessèrent de répliquer à Job, parce qu’il se considérait comme juste.
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
2 Alors Elihou, fils de Barakhel, le Bouzite, de la famille de Râm, entra en colère. Il en voulait à Job d’affirmer son innocence devant Dieu.
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
3 Et il en voulait aussi à ses trois amis de n’avoir plus trouvé de quoi répliquer, après avoir condamné Job.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
4 Or, Elihou avait attendu d’adresser la parole à Job, parce que les autres étaient plus âgés que lui.
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
5 Mais, quand Elihou vit que ces trois hommes n’avaient plus de réponse à la bouche, sas colère s’enflamma.
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
6 Et Elihou, fils de Barakhel, le Bouzite, prit la parole et dit: je suis jeune d’années et vous êtes vieux; c’est pourquoi j’étais intimidé, et je craignais de vous faire connaître mon avis.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
7 Je me disais: "C’Est à la vieillesse de parler, au grand âge d’enseigner la sagesse."
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
8 Mais celle-ci est chez les hommes une inspiration divine; le souffle du Tout Puissant les rend intelligents.
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
9 Ce ne sont pas les plus âgés qui sont le plus sages, ni les vieillards qui comprennent ce qui est juste.
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
10 Voilà pourquoi je dis: "Ecoute-moi donc, je veux exposer, moi aussi, mon opinion."
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
11 Voyez, j’étais dans l’attente de vos paroles, je dressais l’oreille à vos raisonnements, espérant que vous iriez au fond des choses.
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
12 J’Étais suspendu à vos lèvres, et voilà que personne de vous n’a réfuté Job, personne n’a répondu à ses paroles.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
13 Gardez-vous de dire: "Nous nous sommes trouvés en face de la sagesse: Dieu peut triompher de lui, non un homme!"
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
14 Ce n’est pas contre moi qu’il a dirigé ses discours, et je ne le combattrai pas avec vos paroles.
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
15 Les voilà éperdus! Ils ne répondent plus; on leur a enlevé le don de la parole!
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
16 J’Attendrais vainement, car ils ne parlent plus, ils se tiennent cois, ils n’ont plus rien à répliquer.
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
17 Je veux donc, moi aussi, répondre pour ma part, exposer mon opinion, moi aussi.
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
18 Car je suis plein de discours: l’esprit qui anime mon sein m’oppresse.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
19 Oui, mon sein est comme un vin non débouché, il éclate comme des outres neuves.
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
20 Laissez-moi donc parler, et ce sera un soulagement pour moi: je vais ouvrir mes lèvres et répliquer.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
21 Loin de moi de faire acception de personnes et de flatter qui que ce soit!
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
22 Car j’ignore l’art de la flatterie: sans cela mon Créateur aurait vite fait de me supprimer.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |
