Job 17
1 Mon âme est meurtrie, mes jours s’éteignent, la tombe m’attend.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ |
2 Ne suis-je pas en butte à des moqueries? Mes yeux ne sont-ils pas constamment témoins de leurs perfidies?
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ |
3 Ah! De grâce, accorde-moi ta caution! Sois toi-même mon garant vis-à-vis de toi qui voudrait s’engager pour moi?
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ |
4 Car tu as fermé leur cœur à la raison; aussi ne les laisseras-tu pas triompher.
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ |
5 Pour une part de butin on trahit des amis, de sorte que les yeux de leurs enfants se consument de misère.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ |
6 On a fait de moi la fable des nations; je suis l’homme à qui on crache au visage.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ |
7 Mes yeux sont éteints par le chagrin, et tous mes organes sont comme une ombre.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ |
8 Les gens de bien en sont stupéfaits, et l’innocent en est révolté contre l’impie.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ |
9 Cependant le juste persiste dans sa conduite, et celui qui a les mains pures redouble d’énergie.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ |
10 Quant à vous, retournez-vous donc tous contre moi, venez! Je ne trouverai pas un sage parmi vous.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ |
11 Mes jours ont fui, mes projets sont ruinés, ces trésors de mon cœur.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ |
12 De la nuit ils veulent faire le jour, ils disent la lumière plus proche que les ténèbres.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ |
13 Si je n’attends plus d’autre demeure que le Cheol, si j’ai étendu ma couche dans la région des ombres; (Sheol h7585)
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) |
14 si je dis au tombeau: "Tu es mon père!" et à la vermine: "Tu es ma mère et ma sœur"
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ |
15 où donc est mon espérance? Mon espérance, qui peut la voir?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ |
