2 Chroniques 35

1 Josias célébra la Pâque en l’honneur de l’Eternel à Jérusalem, et on immola la Pâque le quatorzième jour du premier mois.

ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון

2 Il établit les prêtres dans leurs charges et les encouragea au service du temple de l’Eternel.

ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה

3 Il dit aux Lévites qui enseignaient à tout Israël et qui étaient consacrés à l’Eternel: "Mettez l’arche sainte dans le temple qu’a construit Salomon, fils de David, roi d’Israël; vous n’avez plus à la porter sur l’épaule. A présent, servez l’Eternel, votre Dieu, et son peuple Israël.

ויאמר ללוים המבונים (המבינים) לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל--אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל

4 Soyez prêts par maisons paternelles, selon vos divisions, suivant le programme de David, roi d’Israël, et celui de Salomon, son fils.

והכונו (והכינו) לבית אבותיכם כמחלקותיכם--בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו

5 Tenez-vous dans le sanctuaire selon les sections des maisons paternelles, pour vos frères, les enfants du peuple, et selon le partage des maisons paternelles des Lévites.

ועמדו בקדש לפלוגת בית האבות לאחיכם בני העם--וחלקת בית אב ללוים

6 Immolez la Pâque, sanctifiez-vous, tenez-vous prêts pour vos frères, en vous conformant à la parole de l’Eternel transmise par Moïse."

ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה

7 Josias préleva pour les gens du peuple, pour tous ceux qui étaient là, du menu bétail, agneaux et chevreaux, le tout destiné aux sacrifices pascaux, au nombre de trente mille têtes et trois mille têtes de gros bétail, tout cela pris sur les biens du roi.

וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך

8 Les chefs aussi prélevèrent un présent pour le peuple, les prêtres et les Lévites; Hilkiyya, Zacharie, Yehïêl, intendants du temple de Dieu, donnèrent aux prêtres deux mille six cents agneaux pascaux et trois cents bœufs.

ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים--הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות

9 Conanyahou, Chemayahou et Netanel, ses frères, et Hachabiahou, Yeïêl et Jozabad, chefs des Lévites, firent don aux Lévites de cinq mille agneaux pascaux et de cinq cents bœufs.

וכונניהו (וכנניהו) ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד--שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות

10 Le service prêt, les princes se tinrent à leur place et les Lévites dans leurs divisions, selon l’ordre du roi.

ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך

11 Ils immolèrent la Pâque; les prêtres lancèrent le sang reçu de leurs mains, et les Lévites firent le dépouillement des victimes.

וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים

12 Ils mirent de côté les holocaustes, pour les donner, selon les divisions des maisons paternelles, aux gens du peuple, afin de les offrir à l’Eternel suivant les prescriptions du livre de Moïse, et il en fut de même du gros bétail.

ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר

13 On cuisit la Pâque au feu, selon la règle; quant aux choses saintes, on les cuisit dans des marmites, des chaudrons et des poêles, et on s’empressa de les donner à tous les gens du peuple.

ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם

14 Ensuite ils apprêtèrent ce qui leur revenait, à eux et aux prêtres, car les prêtres, descendants d’Aaron, furent occupés à offrir les holocaustes et les graisses jusqu’à la nuit. Aussi les Lévites préparèrent-ils tout pour eux-mêmes et pour les prêtres, descendants d’Aaron.

ואחר הכינו להם ולכהנים--כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן

15 Les chantres de la maison d’Assaph étaient à leur poste selon l’ordonnance de David, d’Assaph, de Hêman et de Yedoutoun, Voyant du roi, et les portiers occupaient chaque porte; ils n’eurent pas à s’écarter de leur service, car les Lévites, leurs frères, avaient tout préparé pour eux.

והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם--כי אחיהם הלוים הכינו להם

16 Ainsi fut assuré tout le service du Seigneur ce jour-là pour célébrer la Pâque et offrir des holocaustes sur l’autel de l’Eternel, selon l’ordre du roi Josias.

ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה--כמצות המלך יאשיהו

17 Tous les Israélites qui se trouvaient là célébrèrent la Pâque en ce temps-là ainsi que la fête des Azymes durant sept jours.

ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים

18 L’On n’avait pas célébré une telle Pâque en Israël depuis l’époque du prophète Samuel, et aucun des rois d’Israël n’avait rien fait de comparable à la Pâque que célébra Josias ainsi que les prêtres, les Lévites, tout Juda et Israël qui se trouvaient là et les habitants de Jérusalem.

ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם

19 C’Est dans la dix-huitième année du règne de Josias que fut célébrée cette Pâque.

בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו--נעשה הפסח הזה

20 Après que Josias eut ainsi organisé tout le service du temple, Nekho, roi d’Egypte, monta guerroyer à Kharkhemich sur l’Euphrate, et Josias sortit à sa rencontre.

אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו

21 Mais Nekho lui fit dire par des messagers: "Qu’y a-t-il entre moi et toi, roi de Juda? Ce n’est pas à toi que j’en ai aujourd’hui, mais à la maison avec qui je suis en guerre, et Dieu m’a ordonné de me hâter. Laisse faire à Dieu, qui est avec moi, afin qu’il ne te détruise pas."

וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך

22 Mais Josias ne se détourna point de lui. Il se déguisa pour se battre avec lui et n’écouta pas les paroles de Nekho, inspirées de Dieu. Il vint livrer bataille dans la plaine de Meghiddo.

ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו

23 Les archers tirèrent sur le roi Josias, et le roi dit à ses serviteurs: "Transportez-moi, car je suis grièvement blessé."

וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד

24 Ses serviteurs l’enlevèrent de son char, le mirent sur un autre char qu’il avait et le conduisirent à Jérusalem, où il mourut. Il fut enseveli dans le sépulcre de ses ancêtres, et tout Juda et Jérusalem prirent le deuil pour Josias.

ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו

25 Jérémie fit une complainte sur Josias; tous les chantres et chanteuses ont célébré Josias dans leurs élégies jusqu’à ce jour, et ils en ont fait une coutume obligatoire en Israël. Elles se trouvent consignées parmi les Elégies.

ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות

26 Pour le surplus des faits et gestes de Josias et ses actes de piété conformes aux prescriptions de la Loi de l’Eternel,

ויתר דברי יאשיהו וחסדיו--ככתוב בתורת יהוה

27 ses premières et ses dernières actions, tout cela est consigné dans le livre des Rois d’Israël et de Juda.

ודבריו הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה