Psaumes 78
1 Pour instruire. D’Asaph. Prête l’oreille à ma loi, mon peuple! inclinez vos oreilles aux paroles de ma bouche.
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
2 J’ouvrirai ma bouche en paraboles, j’annoncerai les énigmes [des jours] d’autrefois,
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
3 Que nous avons entendues et connues, et que nos pères nous ont racontées.
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
4 Nous ne les cèlerons pas à leurs fils; nous raconterons à la génération à venir les louanges de l’Éternel, et sa force, et ses merveilles qu’il a faites.
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
5 Il a établi un témoignage en Jacob, et il a mis en Israël une loi qu’il a commandée à nos pères, pour qu’ils les fassent connaître à leurs fils,
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
6 Afin que la génération à venir, les fils qui naîtraient, les connaissent, [et] qu’ils se lèvent et les annoncent à leurs fils,
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
7 Et qu’ils mettent leur confiance en Dieu, et qu’ils n’oublient pas les œuvres de Dieu, et qu’ils observent ses commandements,
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
8 Et qu’ils ne soient pas, comme leurs pères, une génération indocile et rebelle, une génération qui n’a point affermi son cœur, et dont l’esprit n’a pas été fidèle à Dieu.
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
9 Les fils d’Éphraïm, armés [et] tirant de l’arc, ont tourné le dos le jour du combat.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
10 Ils n’ont pas gardé l’alliance de Dieu, et ont refusé de marcher selon sa loi;
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
11 Et ils ont oublié ses actes et ses œuvres merveilleuses, qu’il leur avait fait voir.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
12 Il fit des merveilles devant leurs pères dans le pays d’Égypte, dans la campagne de Tsoan.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
13 Il fendit la mer, et les fit passer: il fit se dresser les eaux comme un monceau;
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
14 Et il les conduisit, le jour par une nuée, et toute la nuit par une lumière de feu.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
15 Il fendit les rochers dans le désert, et les abreuva comme aux abîmes, abondamment;
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
16 Et il fit sortir des ruisseaux du rocher, et fit couler les eaux comme des fleuves.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
17 Et ils péchèrent de nouveau contre lui, irritant le Très-haut dans le désert;
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
18 Et ils tentèrent Dieu dans leurs cœurs, en demandant de la viande selon leur désir;
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
19 Et ils parlèrent contre Dieu; ils dirent: Dieu pourrait-il dresser une table dans le désert?
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
20 Voici, il a frappé le rocher, et les eaux ont coulé, et des rivières ont débordé: pourrait-il aussi donner du pain, ou préparer de la chair à son peuple?
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
21 C’est pourquoi l’Éternel les entendit, et se mit en grande colère; et le feu s’alluma contre Jacob, et la colère aussi monta contre Israël,
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
22 Car ils ne crurent pas Dieu, et ne se fièrent pas en son salut,
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
23 Bien qu’il ait commandé aux nuées d’en haut, et qu’il ait ouvert les portes des cieux,
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
24 Et qu’il ait fait pleuvoir sur eux la manne pour manger, et qu’il leur ait donné le blé des cieux:
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
25 L’homme mangea le pain des puissants; il leur envoya des vivres à satiété.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
26 Il fit lever dans les cieux le vent d’orient, et il amena par sa puissance le vent du midi;
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
27 Et il fit pleuvoir sur eux de la chair comme de la poussière, et, comme le sable des mers, des oiseaux ailés;
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
28 Et il les fit tomber au milieu de leur camp, autour de leurs demeures.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
29 Et ils en mangèrent, et en furent abondamment rassasiés. Il leur envoya ce qu’ils convoitaient.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
30 Ils ne s’étaient pas encore détournés de leur convoitise, leur viande était encore dans leur bouche,
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
31 Que la colère de Dieu monta contre eux; et il tua de leurs hommes forts, et abattit les hommes d’élite d’Israël.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
32 Avec tout cela ils péchèrent encore, et ne crurent point par ses œuvres merveilleuses;
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
33 Et il consuma leurs jours par la vanité, et leurs années par la frayeur.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
34 S’il les tuait, alors ils le recherchaient, et ils se retournaient, et cherchaient Dieu dès le matin;
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
35 Et ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, et Dieu, le Très-haut, leur rédempteur;
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
36 Mais ils le flattaient de leur bouche et ils lui mentaient de leur langue;
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
37 Et leur cœur n’était pas ferme envers lui, et ils ne furent pas fidèles dans son alliance.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
38 Mais lui, étant miséricordieux, pardonna l’iniquité et ne [les] détruisit pas; mais il détourna souvent sa colère, et n’éveilla pas toute sa fureur.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
39 Et il se souvint qu’ils étaient chair, un souffle qui passe et ne revient pas.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
40 Que de fois ils l’irritèrent dans le désert, [et] le provoquèrent dans le lieu désolé!
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
41 Et ils recommencèrent et tentèrent Dieu, et affligèrent le Saint d’Israël:
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
42 Ils ne se souvinrent pas de sa main au jour où il les avait délivrés de l’oppresseur,
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
43 Lorsqu’il mit ses signes en Égypte, et ses prodiges dans les campagnes de Tsoan,
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
44 Et qu’il changea en sang leurs canaux et leurs courants d’eau, de sorte qu’ils n’en puissent pas boire;
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
45 Il envoya contre eux des mouches qui les dévorèrent, et des grenouilles qui les détruisirent;
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
46 Et il livra leurs fruits à la locuste, et leur travail à la sauterelle.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
47 Il fit périr leurs vignes par la grêle, et leurs sycomores par les grêlons;
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
48 Et il livra leur bétail à la grêle, et leurs troupeaux à la foudre.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
49 Il envoya sur eux l’ardeur de sa colère, la fureur, et l’indignation, et la détresse, une troupe d’anges de malheur.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
50 Il fraya un chemin à sa colère; il ne préserva pas leurs âmes de la mort, et livra leur vie à la peste;
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
51 Et il frappa tout premier-né en Égypte, les prémices de la vigueur dans les tentes de Cham.
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
52 Et il fit partir son peuple comme des brebis, et les mena comme un troupeau dans le désert;
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
53 Et il les conduisit sains et saufs, et ils furent sans crainte; et la mer couvrit leurs ennemis.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
54 Et il les introduisit dans les confins de sa sainte [terre], cette montagne que sa droite s’est acquise.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
55 Et il chassa de devant eux les nations, et leur partagea un héritage, et fit habiter dans leurs tentes les tribus d’Israël.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
56 Mais ils tentèrent et irritèrent le Dieu Très-haut, et ne gardèrent pas ses témoignages,
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
57 Et se retirèrent, et agirent infidèlement, comme leurs pères; ils tournèrent comme un arc trompeur.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
58 Et ils le provoquèrent à colère par leurs hauts lieux, et l’émurent à jalousie par leurs images taillées.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
59 Dieu l’entendit, et se mit en grande colère, et il méprisa fort Israël.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
60 Et il abandonna la demeure de Silo, la tente où il avait habité parmi les hommes;
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
61 Et il livra à la captivité sa force, et sa magnificence en la main de l’ennemi;
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
62 Et il livra son peuple à l’épée, et se mit en grande colère contre son héritage:
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
63 Le feu dévora leurs jeunes hommes, et leurs vierges ne furent pas célébrées;
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
64 Leurs sacrificateurs tombèrent par l’épée, et leurs veuves ne se lamentèrent pas.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
65 Alors le Seigneur s’éveilla comme un homme qui dort, et comme un homme puissant qui, [animé] par le vin, pousse des cris.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
66 Et il frappa ses ennemis par-derrière, il les livra à un opprobre éternel.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
67 Et il méprisa la tente de Joseph, et ne choisit pas la tribu d’Éphraïm;
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
68 Mais il choisit la tribu de Juda, la montagne de Sion qu’il aima.
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
69 Et il bâtit son sanctuaire comme des lieux très hauts, comme la terre qu’il a fondée pour toujours.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
70 Et il choisit David, son serviteur, et le prit des parcs des brebis;
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
71 Il le fit venir d’auprès des brebis qui allaitent, pour paître Jacob, son peuple, et Israël, son héritage.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
72 Et il les fit paître selon l’intégrité de son cœur, et les conduisit par l’intelligence de ses mains.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |
