Psaumes 49
1 Au chef de musique. Des fils de Coré. Psaume. Vous, tous les peuples, entendez ceci; vous, tous les habitants du monde, prêtez l’oreille;
| למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד |
2 Fils des gens du commun, et fils des grands, le riche et le pauvre pareillement:
| גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון |
3 Ma bouche dira des paroles de sagesse, et la méditation de mon cœur sera [pleine] d’intelligence;
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות |
4 Je prêterai l’oreille au discours sentencieux, j’exposerai mon énigme sur la harpe.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי |
5 Pourquoi craindrais-je au mauvais jour, quand l’iniquité de ceux qui me talonnent m’enveloppe?
| למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני |
6 Ils se confient en leurs biens et se glorifient en l’abondance de leurs richesses…
| הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו |
7 Un homme ne pourra en aucune manière racheter son frère, ni donner à Dieu sa rançon,
| אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו |
8 (Car précieux est le rachat de leur âme, et il faut qu’il y renonce à jamais, )
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם |
9 Afin qu’il vive encore, à toujours, [et] qu’il ne voie pas la fosse.
| ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת |
10 Car il voit que les sages meurent, que le sot et l’insensé périssent pareillement et laissent leurs biens à d’autres.
| כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם |
11 Leur [pensée] intérieure est que leurs maisons durent à toujours, et leurs demeures de génération en génération; ils appellent les terres de leur propre nom.
| קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות |
12 Pourtant l’homme qui est en honneur ne dure pas; il est semblable aux bêtes qui périssent.
| ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו |
13 Ce chemin qu’ils tiennent est leur folie; mais ceux qui viennent après eux prennent plaisir aux propos de leur bouche. (Sélah)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה |
14 Ils gisent dans le shéol comme des brebis: la mort se repaît d’eux, et au matin les hommes droits domineront sur eux; et leur beauté va se consumer dans le shéol, sans qu’ils aient plus de demeure. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) |
| אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) |
16 Ne crains pas quand un homme s’enrichit, quand la gloire de sa maison s’accroît;
| אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו |
17 Car, lorsqu’il mourra, il n’emportera rien; sa gloire ne descendra pas après lui,
| כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו |
18 Quoique pendant sa vie il bénisse son âme (et on te louera, si tu te fais du bien),
| כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך |
19 Il s’en ira jusqu’à la génération de ses pères: ils ne verront jamais la lumière.
| תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור |
20 L’homme qui est en honneur et n’a point d’intelligence, est comme les bêtes qui périssent.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו |
