Psaumes 147
1 Louez Jah! car c’est une chose bonne. Chantez les louanges de notre Dieu! car c’est une chose agréable. La louange est bienséante.
| הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה |
2 L’Éternel bâtit Jérusalem; il rassemble les exilés d’Israël.
| בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס |
3 C’est lui qui guérit ceux qui ont le cœur brisé, et qui bande leurs plaies;
| הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם |
4 Qui compte le nombre des étoiles: à elles toutes il donne des noms.
| מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא |
5 Notre Seigneur est grand et d’une grande puissance; son intelligence est sans bornes.
| גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר |
6 L’Éternel affermit les débonnaires; il renverse les méchants jusqu’en terre.
| מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ |
7 Chantez à l’Éternel avec actions de grâces, psalmodiez sur la harpe à notre Dieu,
| ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור |
8 Qui couvre de nuages les cieux, qui prépare la pluie pour la terre, qui fait germer l’herbe sur les montagnes;
| המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר |
9 Qui donne la nourriture au bétail, [et] aux petits du corbeau qui crient.
| נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו |
10 Il ne trouve pas son plaisir en la force du cheval, il ne se complaît pas aux jambes de l’homme.
| לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה |
11 Le plaisir de l’Éternel est en ceux qui le craignent, en ceux qui s’attendent à sa bonté.
| רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו |
12 Jérusalem, célèbre l’Éternel! Sion, loue ton Dieu!
| שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון |
13 Car il rend fortes les barres de tes portes; il bénit tes fils au milieu de toi;
| כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך |
14 Il met la paix dans tes confins; il te rassasie de la moelle du froment;
| השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך |
15 Il envoie ses oracles sur la terre: sa parole court avec vitesse.
| השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו |
16 C’est lui qui donne la neige comme de la laine, qui répand la gelée blanche comme de la cendre;
| הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר |
17 Il jette sa glace comme par morceaux: qui peut subsister devant son froid?
| משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד |
18 Il envoie sa parole et les fait fondre; il fait souffler son vent: les eaux coulent.
| ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים |
19 Il annonce ses paroles à Jacob, ses statuts et ses ordonnances à Israël.
| מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל |
20 Il n’a fait ainsi à aucune nation; et ses ordonnances, elles ne les ont pas connues. Louez Jah!
| לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה |
