Psaumes 139
1 Au chef de musique. De David. Psaume. Éternel! tu m’as sondé, et tu m’as connu.
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע |
2 Tu connais quand je m’assieds et quand je me lève, tu discernes de loin ma pensée;
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק |
3 Tu connais mon sentier et mon coucher, et tu es au fait de toutes mes voies.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה |
4 Car la parole n’est pas encore sur ma langue, que voilà, ô Éternel! tu la connais tout entière.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה |
5 Tu me tiens serré par-derrière et par-devant, et tu as mis ta main sur moi, …
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה |
6 Connaissance trop merveilleuse pour moi, si élevée que je n’y puis [atteindre]!
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה |
7 Où irai-je loin de ton Esprit? et où fuirai-je loin de ta face?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח |
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) |
9 Si je prends les ailes de l’aube du jour, si je fais ma demeure au bout de la mer,
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים |
10 Là aussi ta main me conduira et ta droite me saisira.
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך |
11 Et si je dis: Au moins les ténèbres m’envelopperont, – alors la nuit est lumière autour de moi.
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני |
12 Les ténèbres même ne sont pas obscures pour [me] cacher à toi, et la nuit resplendit comme le jour, l’obscurité est comme la lumière.
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה |
13 Car tu as possédé mes reins, tu m’as tissé dans le ventre de ma mère.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי |
14 Je te célébrerai de ce que j’ai été fait d’une étrange et admirable manière. Tes œuvres sont merveilleuses, et mon âme le sait très bien.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד |
15 Mes os ne t’ont point été cachés lorsque j’ai été fait dans le secret, façonné comme une broderie dans les lieux bas de la terre.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ |
16 Tes yeux ont vu ma substance informe, et dans ton livre [mes membres] étaient tous écrits; de jour en jour ils se formaient, lorsqu’il n’y en avait [encore] aucun.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם |
17 Combien me sont précieuses tes pensées, ô Dieu! combien en est grande la somme!
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם |
18 Si je veux les compter, elles sont plus nombreuses que le sable. Si je me réveille, je suis encore avec toi.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך |
19 Ô Dieu! si tu voulais tuer le méchant! Et vous, hommes de sang, retirez-vous de moi; …
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני |
20 Eux qui parlent contre toi astucieusement, qui prennent [ton nom] en vain, tes ennemis!
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך |
21 N’ai-je pas en haine, ô Éternel, ceux qui te haïssent? et n’ai-je pas en horreur ceux qui s’élèvent contre toi?
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט |
22 Je les hais d’une parfaite haine; ils sont pour moi des ennemis.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי |
23 Sonde-moi, ô Dieu! et connais mon cœur; éprouve-moi, et connais mes pensées.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי |
24 Et regarde s’il y a en moi quelque voie de chagrin, et conduis-moi dans la voie éternelle.
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם |
