Psaumes 104
1 Mon âme, bénis l’Éternel! Éternel, mon Dieu, tu es merveilleusement grand, tu es revêtu de majesté et de magnificence!
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת |
2 Il s’enveloppe de lumière comme d’un manteau; il étend les cieux comme une tenture.
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה |
3 Il joint les poutres de ses chambres hautes dans les eaux; il fait des nuées son char; il se promène sur les ailes du vent.
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח |
4 Il fait ses anges des esprits, et ses serviteurs des flammes de feu.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט |
5 Il a fondé la terre sur ses bases; elle ne sera point ébranlée, à toujours et à perpétuité.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד |
6 Tu l’avais couverte de l’abîme comme d’un vêtement, les eaux se tenaient au-dessus des montagnes:
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים |
7 À ta menace, elles s’enfuirent; à la voix de ton tonnerre, elles se hâtèrent de fuir: –
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון |
8 Les montagnes s’élevèrent, les vallées s’abaissèrent, au lieu même que tu leur avais établi; –
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם |
9 Tu leur as mis une limite qu’elles ne dépasseront point; elles ne reviendront pas couvrir la terre.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ |
10 Il a envoyé les sources dans les vallées: elles coulent entre les montagnes;
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון |
11 Elles abreuvent toutes les bêtes des champs; les ânes sauvages y étanchent leur soif.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם |
12 Les oiseaux des cieux demeurent auprès d’elles; ils font résonner leur voix d’entre les branches.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול |
13 De ses chambres hautes, il abreuve les montagnes; la terre est rassasiée du fruit de tes œuvres.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ |
14 Il fait germer l’herbe pour le bétail, et les plantes pour le service de l’homme, faisant sortir le pain de la terre,
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ |
15 Et le vin qui réjouit le cœur de l’homme, faisant reluire son visage avec l’huile; et avec le pain il soutient le cœur de l’homme.
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד |
16 Les arbres de l’Éternel sont rassasiés, les cèdres du Liban, qu’il a plantés,
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע |
17 Où les oiseaux font leurs nids. Les pins sont la demeure de la cigogne.
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה |
18 Les hautes montagnes sont pour les bouquetins; les rochers sont le refuge des damans.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים |
19 Il a fait la lune pour les saisons; le soleil connaît son coucher.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו |
20 Tu amènes les ténèbres, et la nuit arrive: alors toutes les bêtes de la forêt sont en mouvement;
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער |
21 Les lionceaux rugissent après la proie, et pour demander à Dieu leur nourriture…
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם |
22 Le soleil se lève: ils se retirent, et se couchent dans leurs tanières.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון |
23 [Alors] l’homme sort à son ouvrage et à son travail, jusqu’au soir.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב |
24 Que tes œuvres sont nombreuses, ô Éternel! tu les as toutes faites avec sagesse. La terre est pleine de tes richesses.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך |
25 Cette mer, grande et vaste en tous sens! Là se meuvent sans nombre des animaux, les petits avec les grands;
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות |
26 Là se promènent les navires, [là] ce léviathan que tu as formé pour s’y ébattre.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו |
27 Tous s’attendent à toi, afin que tu leur donnes leur nourriture en son temps.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו |
28 Tu leur donnes, ils recueillent; tu ouvres ta main, ils sont rassasiés de biens.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב |
29 Tu caches ta face, ils sont troublés; tu retires leur souffle, ils expirent et retournent à leur poussière.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון |
30 Tu envoies ton esprit: ils sont créés, et tu renouvelles la face de la terre.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה |
31 La gloire de l’Éternel sera à toujours; l’Éternel se réjouira en ses œuvres.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו |
32 Il regarde vers la terre, et elle tremble; il touche les montagnes, et elles fument.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו |
33 Je chanterai à l’Éternel durant ma vie, je chanterai des cantiques à mon Dieu tant que j’existerai.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי |
34 Que ma méditation lui soit agréable; moi, je me réjouirai en l’Éternel.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה |
35 Les pécheurs prendront fin de dessus la terre, et les méchants ne seront plus. Mon âme, bénis l’Éternel! Louez Jah!
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה |
