Proverbes 31

1 Paroles du roi Lemuel, l’oracle que sa mère lui enseigna:

דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו

2 Quoi, mon fils? et quoi, fils de mon ventre? et quoi, fils de mes vœux?

מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי

3 Ne donne point ta force aux femmes, ni tes voies à celles qui perdent les rois.

אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין

4 Ce n’est point aux rois, Lemuel, ce n’est point aux rois de boire du vin, ni aux grands [de dire]: Où sont les boissons fortes?

אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר

5 de peur qu’ils ne boivent, et n’oublient le statut, et ne fassent fléchir le jugement de tous les fils de l’affliction.

פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני

6 Donnez de la boisson forte à celui qui va périr, et du vin à ceux qui ont l’amertume dans le cœur:

תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש

7 qu’il boive et qu’il oublie sa pauvreté, et ne se souvienne plus de ses peines.

ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד

8 Ouvre ta bouche pour le muet, pour la cause de tous les délaissés.

פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף

9 Ouvre ta bouche, juge avec justice, et fais droit à l’affligé et au pauvre.

פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון

10 Une femme vertueuse! Qui la trouvera? Car son prix est bien au-delà des rubis.

אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה

11 Le cœur de son mari se confie en elle, et il ne manquera point de butin.

בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר

12 Elle lui fait du bien et non du mal, tous les jours de sa vie.

גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה

13 Elle cherche de la laine et du lin, et travaille de ses mains avec joie.

דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה

14 Elle est comme les navires d’un marchand, elle amène son pain de loin.

היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה

15 Elle se lève quand il est encore nuit, et elle donne la nourriture à sa maison, et la tâche à ses servantes.

ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

16 Elle pense à un champ, et elle l’acquiert; du fruit de ses mains elle plante une vigne.

זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם

17 Elle ceint ses reins de force, et fortifie ses bras.

חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה

18 Elle éprouve que son trafic est bon; de nuit sa lampe ne s’éteint pas.

טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה

19 Elle met la main à la quenouille, et ses doigts tiennent le fuseau.

ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך

20 Elle étend sa main vers l’affligé, et tend ses mains au nécessiteux.

כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון

21 Elle ne craint pas la neige pour sa maison, car toute sa maison est vêtue d’écarlate.

לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים

22 Elle se fait des tapis; le fin coton et la pourpre sont ses vêtements.

מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה

23 Son mari est connu dans les portes quand il s’assied avec les anciens du pays.

נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ

24 Elle fait des chemises, et les vend; et elle livre des ceintures au marchand.

סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני

25 Elle est vêtue de force et de dignité, et elle se rit du jour à venir.

עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון

26 Elle ouvre sa bouche avec sagesse, et la loi de la bonté est sur sa langue.

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה

27 Elle surveille les voies de sa maison, et ne mange pas le pain de paresse.

צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל

28 Ses fils se lèvent et la disent bienheureuse, son mari [aussi], et il la loue:

קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה

29 Plusieurs filles ont agi vertueusement; mais toi, tu les surpasses toutes!

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה

30 La grâce est trompeuse, et la beauté est vanité; la femme qui craint l’Éternel, c’est elle qui sera louée.

שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל

31 Donnez-lui du fruit de ses mains, et qu’aux portes ses œuvres la louent.

תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה