Proverbes 24
1 N’envie pas les hommes qui font le mal, et ne désire pas d’être avec eux,
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם |
2 car leur cœur médite la destruction, et leurs lèvres parlent de tourment.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה |
3 Par la sagesse la maison est bâtie, et elle est établie par l’intelligence;
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן |
4 et par la connaissance les chambres sont remplies de tous les biens précieux et agréables.
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים |
5 L’homme sage a de la force, et l’homme de connaissance affermit sa puissance;
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח |
6 car sous une [sage] direction tu feras ta guerre, et le salut est dans le grand nombre des conseillers.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ |
7 La sagesse est trop haute pour le fou, il n’ouvrira pas la bouche dans la porte.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו |
8 Celui qui pense à mal faire, on l’appellera intrigant.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו |
9 Le plan de la folie est péché, et le moqueur est en abomination aux hommes.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ |
10 Si tu perds courage au jour de la détresse, ta force est mince.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה |
11 Délivre ceux qui sont menés à la mort, et ne te retire pas de ceux qui chancellent vers une mort violente.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך |
12 Si tu dis: Voici, nous n’en savions rien; celui qui pèse les cœurs, lui ne le considérera-t-il pas? et celui qui garde ton âme, lui le sait; et il rend à l’homme selon son œuvre.
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו |
13 Mon fils, mange du miel, car il est bon; et un rayon de miel est doux à ton palais.
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך |
14 Ainsi connais pour ton âme la sagesse: si tu l’as trouvée, il y a un avenir, et ton attente ne sera point réduite à néant.
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת |
15 Méchant, ne mets pas des embûches contre l’habitation du juste, ne dévaste pas son gîte.
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו |
16 Car le juste tombe sept fois, et se relève; mais les méchants trébuchent [pour tomber] dans le malheur.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה |
17 Si ton ennemi tombe, ne te réjouis pas; et s’il trébuche, que ton cœur ne s’égaie pas;
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך |
18 de peur que l’Éternel ne le voie, et que cela ne soit mauvais à ses yeux, et qu’il ne détourne de dessus lui sa colère.
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו |
19 Ne t’irrite pas à cause de ceux qui font le mal, n’envie pas les méchants;
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים |
20 car il n’y a pas d’avenir pour l’inique: la lampe des méchants s’éteindra.
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך |
21 Mon fils, crains l’Éternel et le roi; ne te mêle pas avec les gens remuants,
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב |
22 car leur calamité surgira tout à coup; et qui sait la ruine des uns et des autres?
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע |
23 Ces choses aussi viennent des sages: Faire acception des personnes dans le jugement n’est pas bien.
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב |
24 Celui qui dit au méchant: Tu es juste, les peuples le maudiront, les peuplades seront indignées contre lui;
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים |
25 mais ceux qui le reprennent seront agréables, et une bénédiction de bien viendra sur eux.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב |
26 Celui qui répond des paroles justes embrasse les lèvres.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים |
27 Prépare ton ouvrage au-dehors, et mets en état ton champ, et après, bâtis ta maison.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך |
28 Ne sois pas témoin, sans motif, contre ton prochain; voudrais-tu donc tromper de tes lèvres?
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך |
29 Ne dis pas: Comme il m’a fait, je lui ferai; je rendrai à l’homme selon son œuvre.
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו |
30 J’ai passé près du champ de l’homme paresseux et près de la vigne de l’homme dépourvu de sens,
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב |
31 et voici, tout y était monté en chardons; les orties en avaient couvert la surface, et sa clôture de pierres était démolie.
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה |
32 Et je regardai, j’y appliquai mon cœur; je vis, [et] je reçus instruction.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר |
33 Un peu de sommeil, un peu d’assoupissement, un peu croiser les mains pour dormir…,
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
34 et ta pauvreté viendra [comme] un voyageur, et ton dénuement comme un homme armé.
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן |
