Proverbes 19

1 Mieux vaut le pauvre qui marche dans son intégrité, que celui qui est pervers de lèvres et qui est un sot.

טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃

2 De même, le manque de connaissance dans une âme n’est pas une bonne chose, et celui qui se hâte de ses pieds bronche.

גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃

3 La folie de l’homme pervertit sa voie, et son cœur s’irrite contre l’Éternel.

אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃

4 Les richesses font beaucoup d’amis, mais le pauvre est séparé de son ami.

הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃

5 Le faux témoin ne sera pas tenu pour innocent, et celui qui profère des mensonges n’échappera point.

עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃

6 Beaucoup de gens recherchent la faveur d’un noble, et chacun est ami d’un homme qui donne.

רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃

7 Tous les frères du pauvre le haïssent; combien plus ses amis s’éloigneront-ils de lui! Il les poursuit de ses paroles, … ils n’y sont plus!

כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃

8 Celui qui acquiert du sens aime son âme; celui qui garde l’intelligence, c’est pour trouver le bonheur.

קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃

9 Le faux témoin ne sera pas tenu pour innocent, et celui qui profère des mensonges périra.

עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃

10 Une vie de délices ne sied pas à un sot; combien moins [sied-il] à un serviteur de gouverner des princes!

לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃

11 La sagesse de l’homme le rend lent à la colère; et sa gloire, c’est de passer par-dessus la transgression.

שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃

12 La colère d’un roi est comme le rugissement d’un jeune lion, mais sa faveur, comme la rosée sur l’herbe.

נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃

13 Un fils insensé est un malheur pour son père, et les querelles d’une femme sont une gouttière continuelle.

הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃

14 Maison et richesse sont l’héritage des pères, mais une femme sage vient de l’Éternel.

בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃

15 La paresse fait tomber dans un profond sommeil, et l’âme négligente aura faim.

עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃

16 Celui qui garde le commandement garde son âme; celui qui ne veille pas sur ses voies mourra.

שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃

17 Qui use de grâce envers le pauvre prête à l’Éternel, et il lui rendra son bienfait.

מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃

18 Corrige ton fils tandis qu’il y a de l’espoir, mais ne te laisse pas aller au désir de le faire mourir.

יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃

19 Celui qui est très colère en portera la peine; car si tu le délivres, tu devras recommencer.

גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃

20 Écoute le conseil, et reçois l’instruction, afin que tu sois sage à ta fin.

שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃

21 Il y a beaucoup de pensées dans le cœur d’un homme; mais le conseil de l’Éternel, c’est là ce qui s’accomplit.

רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃

22 Ce qui attire dans un homme, c’est sa bonté; et le pauvre vaut mieux que l’homme menteur.

תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃

23 La crainte de l’Éternel mène à la vie, et l’on reposera rassasié, sans être visité par le mal.

יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃

24 Le paresseux enfonce sa main dans le plat, et il ne la ramène pas à sa bouche.

טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃

25 Frappe le moqueur, et le simple deviendra avisé; corrige l’homme intelligent, et il comprendra la connaissance.

לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃

26 Celui qui ruine son père et chasse sa mère, est un fils qui fait honte et apporte l’opprobre.

משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃

27 Mon fils, cesse d’écouter l’instruction qui fait errer loin des paroles de la connaissance.

חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃

28 Un témoin de Bélial se moque du juste jugement, et la bouche des méchants avale l’iniquité.

עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃

29 Les jugements sont préparés pour les moqueurs, et les coups pour le dos des sots.

נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃