Marc 11
1 Et comme ils approchent de Jérusalem, de Bethphagé et de Béthanie, vers la montagne des Oliviers, il envoie deux de ses disciples
| כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית־פגי ובית־עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר: |
2 et leur dit: Allez au village qui est vis-à-vis de vous; et aussitôt, en y entrant, vous trouverez un ânon attaché, sur lequel jamais aucun homme ne s’est assis; détachez-le, et amenez-le.
| ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עַיִר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. |
3 Et si quelqu’un vous dit: Pourquoi faites-vous cela? dites: Le Seigneur en a besoin; et aussitôt il l’enverra ici.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו,’האדון זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם‘. “ |
4 Et ils s’en allèrent et trouvèrent un ânon qui était attaché dehors, à la porte, au carrefour; et ils le détachent.
| שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם:”מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?“ |
5 Et quelques-uns de ceux qui étaient là, leur dirent: Que faites-vous là à détacher l’ânon?
6 Et ils leur dirent comme Jésus avait commandé; et on les laissa faire.
| התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר. |
7 Et ils amenèrent l’ânon à Jésus et mirent leurs vêtements sur l’ânon, et il s’assit dessus.
| הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח. |
8 Et plusieurs étendaient leurs vêtements sur le chemin, et d’autres coupaient des rameaux des arbres, et les répandaient sur le chemin;
| רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך. |
9 et ceux qui allaient devant et ceux qui suivaient, criaient: Hosanna, béni soit celui qui vient au nom du Seigneur!
| הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא:”הושע־נא! ברוך הבא בשם ה׳! |
10 Béni soit le royaume de notre père David, qui vient. Hosanna dans les lieux très hauts!
| תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע־נא במרומים!“ |
11 Et il entra dans Jérusalem, [et] dans le temple; et après avoir promené ses regards de tous côtés sur tout, comme le soir était déjà venu, il sortit [et s’en alla] à Béthanie avec les douze.
| כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית־המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית־עניה. |
12 Et le lendemain, comme ils sortaient de Béthanie, il eut faim.
| למחרת בבוקר, בעזבם את בית־עניה, היה ישוע רעב. |
13 Et, voyant de loin un figuier qui avait des feuilles, il s’en approcha pour voir si peut-être il y trouverait quelque chose; mais, y étant venu, il n’y trouva rien que des feuilles, car ce n’était pas la saison des figues.
| הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה. |
14 Et répondant, il lui dit: Que désormais personne ne mange jamais de fruit de toi. Et ses disciples l’entendirent. (aiōn g165)
| ישוע קילל את התאנה ואמר:”מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!“והתלמידים שמעו זאת. (aiōn g165) |
15 Et ils s’en viennent à Jérusalem. Et, entrant au temple, il se mit à chasser dehors ceux qui vendaient et ceux qui achetaient dans le temple, et il renversa les tables des changeurs et les sièges de ceux qui vendaient les colombes;
| הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית־המקדש. הוא החל לגרש משם את הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים, |
16 et il ne permettait pas que personne porte aucun vase par le temple.
| ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש. |
17 Et il les enseignait en disant: N’est-il pas écrit: « Ma maison sera appelée une maison de prière pour toutes les nations »? mais vous, vous en avez fait une caverne de voleurs.
| ישוע פנה אל הקהל הנדהם:”כתוב בכתבי־הקודש:’ביתי בית־תפלה ייקרא לכל העמים‘. אולם אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ |
18 Et les principaux sacrificateurs et les scribes l’entendirent, et ils cherchèrent comment ils le feraient mourir, car ils le craignaient, parce que toute la foule était dans l’étonnement à l’égard de sa doctrine.
| ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד. |
19 Et quand le soir fut venu, il sortit de la ville.
| באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר. |
20 Et le matin, comme ils passaient, ils virent le figuier séché depuis les racines.
| בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי. |
21 Et Pierre, se ressouvenant [de ce qui s’était passé], lui dit: Rabbi, voici, le figuier que tu as maudit est sec.
| פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר:”ראה, רבי – העץ שקיללת התייבש לגמרי!“ |
22 Et Jésus, répondant, leur dit: Ayez foi en Dieu.
| ”פשוט האמינו באלוהים“, אמר ישוע. |
23 En vérité, je vous dis que quiconque dira à cette montagne: Ôte-toi, et jette-toi dans la mer, et qui ne doutera pas dans son cœur, mais croira que ce qu’il dit se fait, tout ce qu’il aura dit lui sera fait.
| ”אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם. |
24 C’est pourquoi je vous dis: Tout ce que vous demanderez en priant, croyez que vous le recevez, et il vous sera fait.
| דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו! |
25 Et quand vous ferez votre prière, si vous avez quelque chose contre quelqu’un, pardonnez-lui, afin que votre Père aussi, qui est dans les cieux, vous pardonne vos fautes.
| אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם. |
26 Mais si vous ne pardonnez pas, votre Père qui est dans les cieux ne pardonnera pas non plus vos fautes.
| אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!“ |
27 Et ils viennent encore à Jérusalem. Et comme il se promenait dans le temple, les principaux sacrificateurs, et les scribes et les anciens viennent à lui
| בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית־המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס:”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“ |
28 et lui disent: Par quelle autorité fais-tu ces choses, et qui t’a donné cette autorité pour faire ces choses?
29 Et Jésus, répondant, leur dit: Je vous demanderai, moi aussi, une chose, et répondez-moi; et je vous dirai par quelle autorité je fais ces choses.
| ”אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי“, השיב ישוע. |
30 Le baptême de Jean, était-il du ciel ou des hommes? répondez-moi.
| ”אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“ |
31 Et ils raisonnaient entre eux, disant: Si nous disons: Du ciel, il dira: Pourquoi donc ne l’avez-vous pas cru?
| הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. |
32 Mais dirions-nous: Des hommes?… ils craignaient le peuple; car tous estimaient que Jean était réellement un prophète.
| אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא שנשלח על־ידי אלוהים.“ |
33 Et répondant, ils disent à Jésus: Nous ne savons. Et Jésus leur dit: Moi non plus, je ne vous dis pas par quelle autorité je fais ces choses.
| לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“על כן השיב להם ישוע:”אם כן, גם אני לא אענה לשאלתכם.“ |
