< Marc 10 >

1 Et de là, se levant, il vient vers les confins de la Judée, et au-delà du Jourdain; et des foules se rassemblent encore auprès de lui; et il les enseignait encore, comme il avait coutume.
ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
2 Et des pharisiens vinrent à lui, et, pour l’éprouver, lui demandèrent: Est-il permis à un homme de répudier sa femme?
ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃
3 Et lui, répondant, leur dit: Qu’est-ce que Moïse vous a commandé?
ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
4 Et ils dirent: Moïse a permis d’écrire une lettre de divorce, et de répudier [sa femme].
ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
5 Et Jésus, répondant, leur dit: Il vous a écrit ce commandement à cause de votre dureté de cœur;
ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃
6 mais au commencement de la création, Dieu les fit mâle et femelle:
אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃
7 c’est pourquoi l’homme laissera son père et sa mère et sera uni à sa femme,
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃
8 et les deux seront une seule chair; ainsi ils ne sont plus deux, mais une seule chair.
והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃
9 Ce donc que Dieu a uni, que l’homme ne le sépare pas.
לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
10 Et dans la maison encore, ses disciples l’interrogèrent sur ce sujet;
ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃
11 et il leur dit: Quiconque répudiera sa femme et en épousera une autre, commet adultère envers la première;
ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
12 et si une femme répudie son mari, et en épouse un autre, elle commet adultère.
ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃
13 Et on lui apporta de petits enfants, afin qu’il les touche; et les disciples reprenaient ceux qui les apportaient;
ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃
14 et Jésus, voyant [cela], en fut indigné, et leur dit: Laissez venir à moi les petits enfants; ne les en empêchez pas; car à de tels est le royaume de Dieu.
וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
15 En vérité, je vous dis: quiconque ne recevra pas le royaume de Dieu comme un petit enfant, n’y entrera point.
אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
16 Et les ayant pris entre ses bras, il posa les mains sur eux et les bénit.
ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃
17 Et comme il sortait sur la route, un homme accourut, et, se jetant à genoux devant lui, il lui demanda: Bon maître, que ferai-je afin que j’hérite de la vie éternelle? (aiōnios g166)
ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166)
18 Et Jésus lui dit: Pourquoi m’appelles-tu bon? Nul n’est bon, sinon un [seul], Dieu.
ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19 Tu sais les commandements: Ne commets point adultère; ne tue point; ne dérobe point; ne dis point de faux témoignage; ne fais tort à personne; honore ton père et ta mère.
הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃
20 Et répondant, il lui dit: Maître, j’ai gardé toutes ces choses dès ma jeunesse.
ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃
21 Et Jésus, l’ayant regardé, l’aima, et lui dit: Une chose te manque: va, vends tout ce que tu as et donne aux pauvres, et tu auras un trésor dans le ciel, et viens, suis-moi, ayant chargé la croix.
ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃
22 Et lui, affligé de cette parole, s’en alla tout triste, car il avait de grands biens.
ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃
23 Et Jésus, ayant regardé tout à l’entour, dit à ses disciples: Combien difficilement ceux qui ont des biens entreront-ils dans le royaume de Dieu!
ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24 Et les disciples s’étonnèrent de ses paroles; et Jésus, répondant encore, leur dit: Enfants, combien il est difficile à ceux qui se confient aux richesses d’entrer dans le royaume de Dieu!
ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃
25 Il est plus facile qu’un chameau passe par un trou d’aiguille, qu’un riche n’entre dans le royaume de Dieu.
נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26 Et ils s’en étonnèrent excessivement, disant entre eux: Et qui peut être sauvé?
ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃
27 Et Jésus, les ayant regardés, dit: Pour les hommes, cela est impossible, mais non pas pour Dieu; car toutes choses sont possibles pour Dieu.
ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃
28 Pierre se mit à lui dire: Voici, nous avons tout quitté et nous t’avons suivi.
ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29 Jésus, répondant, dit: En vérité, je vous dis: il n’y a personne qui ait quitté maison, ou frères, ou sœurs, ou père, ou mère, [ou femme], ou enfants, ou champs, pour l’amour de moi et pour l’amour de l’évangile,
ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃
30 qui n’en reçoive maintenant, en ce temps-ci, 100 fois autant, maisons, et frères, et sœurs, et mères, et enfants, et champs, avec des persécutions, et dans le siècle qui vient, la vie éternelle. (aiōn g165, aiōnios g166)
אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166)
31 Mais plusieurs qui sont les premiers seront les derniers; et les derniers seront les premiers.
ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃
32 Et ils étaient en chemin, montant à Jérusalem, et Jésus allait devant eux; et ils étaient stupéfiés et craignaient en le suivant. Et prenant encore une fois les douze avec lui, il se mit à leur dire les choses qui devaient lui arriver:
ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
33 Voici, nous montons à Jérusalem; et le fils de l’homme sera livré aux principaux sacrificateurs et aux scribes; et ils le condamneront à mort, et le livreront aux nations;
הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃
34 et ils se moqueront de lui, et le fouetteront, et cracheront contre lui, et le feront mourir; et il ressuscitera le troisième jour.
ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
35 Et Jacques et Jean, fils de Zébédée, viennent à lui, disant: Maître, nous voudrions que tu fasses pour nous tout ce que nous te demanderons.
ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃
36 Et il leur dit: Que voulez-vous que je fasse pour vous?
ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
37 Et ils lui dirent: Accorde-nous que nous soyons assis, l’un à ta droite et l’un à ta gauche, dans ta gloire.
ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
38 Et Jésus leur dit: Vous ne savez ce que vous demandez. Pouvez-vous boire la coupe que moi je bois, ou être baptisés du baptême dont moi je serai baptisé?
ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃
39 Et ils lui dirent: Nous le pouvons. Et Jésus leur dit: Vous boirez bien la coupe que moi je bois, et vous serez baptisés du baptême dont moi je serai baptisé;
ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃
40 mais de s’asseoir à ma droite ou à ma gauche, n’est pas à moi pour le donner, sinon à ceux pour lesquels cela est préparé.
אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃
41 Et les dix, l’ayant entendu, en conçurent de l’indignation à l’égard de Jacques et de Jean.
ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃
42 Et Jésus, les ayant appelés auprès de lui, leur dit: Vous savez que ceux qui sont réputés gouverner les nations dominent sur elles, et que les grands d’entre eux usent d’autorité sur elles;
ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
43 mais il n’en est pas ainsi parmi vous, mais quiconque voudra devenir grand parmi vous, sera votre serviteur,
ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
44 et quiconque d’entre vous voudra devenir le premier, sera l’esclave de tous.
והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
45 Car aussi le fils de l’homme n’est pas venu pour être servi, mais pour servir et pour donner sa vie en rançon pour plusieurs.
כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
46 Et ils arrivent à Jéricho; et comme il sortait de Jéricho avec ses disciples et une grande foule, Bartimée l’aveugle, le fils de Timée, était assis sur le bord du chemin et mendiait.
ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃
47 Et ayant entendu dire que c’était Jésus le Nazarénien, il se mit à crier et à dire: Fils de David, Jésus, aie pitié de moi!
וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃
48 Et plusieurs le reprirent afin qu’il se taise; mais il criait d’autant plus fort: Fils de David! aie pitié de moi!
ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃
49 Et Jésus, s’arrêtant, dit qu’on l’appelle; et ils appellent l’aveugle, lui disant: Aie bon courage, lève-toi, il t’appelle.
ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃
50 Et jetant loin son vêtement, il se leva en hâte et s’en vint à Jésus.
וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃
51 Et Jésus, répondant, lui dit: Que veux-tu que je te fasse? Et l’aveugle lui dit: Rabboni, que je recouvre la vue.
ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
52 Et Jésus lui dit: Va, ta foi t’a guéri; et aussitôt il recouvra la vue, et il le suivit dans le chemin.
ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

< Marc 10 >