Lamentations 5
1 Souviens-toi, ô Éternel! de ce qui nous est arrivé. Regarde, et vois notre opprobre.
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ |
2 Notre héritage est dévolu à des étrangers, nos maisons, à des forains.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ |
3 Nous sommes des orphelins, sans père; nos mères sont comme des veuves.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ |
4 Nous buvons notre eau à prix d’argent; notre bois nous vient par achat.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ |
5 Ceux qui nous poursuivent sont sur notre cou; nous nous fatiguons, pas de repos pour nous!
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ |
6 Nous avons tendu la main vers l’Égypte, vers l’Assyrie, pour être rassasiés de pain.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ |
7 Nos pères ont péché, ils ne sont plus, et nous portons la peine de leurs iniquités.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ |
8 Des serviteurs dominent sur nous; personne ne nous délivre de leur main.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ |
9 Nous recueillons notre pain au [péril de] notre vie, à cause de l’épée du désert.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ |
10 Notre peau brûle comme un four, à cause de l’ardeur de la faim.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ |
11 Ils ont humilié les femmes dans Sion, les vierges dans les villes de Juda.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ |
12 Des princes ont été pendus par leur main; la personne des vieillards n’a pas été honorée.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ |
13 Les jeunes gens ont porté les meules, et les jeunes garçons ont trébuché sous le bois.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ |
14 Les vieillards ne sont plus assis dans la porte, les jeunes gens n’[y] chantent plus.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ |
15 Notre cœur a cessé de se réjouir; notre danse est changée en deuil.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ |
16 La couronne de notre tête est tombée. Malheur à nous, car nous avons péché.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ |
17 À cause de cela notre cœur est abattu; à cause de ces choses nos yeux sont obscurcis,
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ |
18 À cause de la montagne de Sion qui est désolée: les renards s’y promènent.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ |
19 Toi, ô Éternel! tu demeures à toujours, ton trône est de génération en génération.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ |
20 Pourquoi nous oublies-tu à jamais, nous abandonnes-tu pour de longs jours?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ |
21 Fais-nous revenir à toi, ô Éternel! et nous reviendrons; renouvelle nos jours comme [ils étaient] autrefois!
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ |
22 Ou bien, nous aurais-tu entièrement rejetés? Serais-tu extrêmement courroucé contre nous?
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ |
