Juges 10

1 Et après Abimélec, Thola, fils de Pua, fils de Dodo, homme d’Issacar, se leva pour sauver Israël; et il habitait à Shamir, dans la montagne d’Éphraïm.

ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים׃

2 Et il jugea Israël 23 ans; et il mourut, et fut enterré à Shamir.

וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר׃

3 Et après lui, se leva Jaïr, le Galaadite; et il jugea Israël 22 ans.

ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה׃

4 Et il avait 30 fils, qui montaient sur 30 ânons; et ils avaient 30 villes qu’on a nommées jusqu’à aujourd’hui les bourgs de Jaïr, lesquels sont dans le pays de Galaad.

ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד׃

5 Et Jaïr mourut, et fut enterré à Kamon.

וימת יאיר ויקבר בקמון׃

6 Et les fils d’Israël firent de nouveau ce qui est mauvais aux yeux de l’Éternel, et ils servirent les Baals, et les Ashtoreths, et les dieux de Syrie, et les dieux de Sidon, et les dieux de Moab, et les dieux des fils d’Ammon, et les dieux des Philistins; et ils abandonnèrent l’Éternel et ne le servirent pas.

ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו׃

7 Et la colère de l’Éternel s’embrasa contre Israël, et il les vendit en la main des Philistins et en la main des fils d’Ammon,

ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון׃

8 qui opprimèrent et écrasèrent les fils d’Israël cette année-là; pendant 18 ans [ils écrasèrent] tous les fils d’Israël qui étaient au-delà du Jourdain, dans le pays des Amoréens, qui est en Galaad.

וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד׃

9 Et les fils d’Ammon passèrent le Jourdain pour faire la guerre aussi contre Juda et contre Benjamin, et contre la maison d’Éphraïm. Et Israël fut dans une grande détresse.

ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד׃

10 Et les fils d’Israël crièrent à l’Éternel, disant: Nous avons péché contre toi; car nous avons abandonné notre Dieu, et nous avons servi les Baals.

ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים׃

11 Et l’Éternel dit aux fils d’Israël: [Ne vous ai-je] pas [délivrés] des Égyptiens, et des Amoréens, des fils d’Ammon, et des Philistins?

ויאמר יהוה אל בני ישראל הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים׃

12 Et les Sidoniens, et Amalek, et Maon, vous ont opprimés, et vous avez crié vers moi, et je vous ai sauvés de leur main.

וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם׃

13 Mais vous, vous m’avez abandonné, et vous avez servi d’autres dieux; c’est pourquoi je ne vous sauverai plus.

ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם׃

14 Allez, et criez aux dieux que vous avez choisis; eux, vous sauveront au temps de votre détresse!

לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם׃

15 Et les fils d’Israël dirent à l’Éternel: Nous avons péché; fais-nous selon tout ce qui sera bon à tes yeux; seulement, nous te prions, délivre-nous ce jour-ci.

ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה׃

16 Et ils ôtèrent du milieu d’eux les dieux étrangers, et servirent l’Éternel; et son âme fut en peine de la misère d’Israël.

ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל׃

17 Et les fils d’Ammon se rassemblèrent, et campèrent en Galaad; et les fils d’Israël s’assemblèrent, et campèrent à Mitspa.

ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה׃

18 Et le peuple, les princes de Galaad, se dirent l’un à l’autre: Quel est l’homme qui commencera à faire la guerre contre les fils d’Ammon? Il sera chef de tous les habitants de Galaad.

ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד׃