Job 9
1 Et Job répondit et dit:
| ויען איוב ויאמר |
2 En vérité, je sais qu’il en est ainsi. Mais comment l’homme sera-t-il juste devant Dieu?
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל |
3 S’il se plaît à contester avec lui, il ne lui répondra pas sur un point entre mille.
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף |
4 Il est sage de cœur et puissant en force: qui s’est endurci contre lui et a prospéré?
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם |
5 Il transporte les montagnes, et elles ne savent pas qu’il les renverse dans sa colère;
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו |
6 Il remue la terre de sa place, et ses colonnes tremblent;
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון |
7 Il parle au soleil, et [le soleil] ne se lève pas; et sur les étoiles il met son sceau;
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם |
8 Seul il étend les cieux et marche sur les hauteurs de la mer;
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים |
9 Il fait la grande Ourse, Orion, et les Pléiades, et les chambres du midi;
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן |
10 Il fait de grandes choses qu’on ne saurait sonder, et des merveilles à ne pouvoir les compter.
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר |
11 Voici, il passe près de moi, et je ne [le] vois pas; et il passe à côté [de moi], et je ne l’aperçois pas.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו |
12 Voici, il ravit; qui l’en détournera? Qui lui dira: Que fais-tu?
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה |
13 Dieu ne retire pas sa colère; sous lui fléchissent les orgueilleux qui prêtent secours.
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב |
14 Combien moins lui répondrais-je, moi, [et] choisirais-je mes paroles avec lui!
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו |
15 Si j’étais juste, je ne lui répondrais pas, je demanderais grâce à mon juge.
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן |
16 Si je criais, et qu’il me réponde, je ne croirais pas qu’il ait prêté l’oreille à ma voix, –
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי |
17 Lui qui m’écrase dans une tempête, et qui multiplie mes blessures sans cause.
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם |
18 Il ne me permet pas de reprendre haleine; car il me rassasie d’amertumes.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים |
19 S’agit-il de force, voici, il est fort; s’agit-il de jugement: Qui m’assignera?
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני |
20 Si je me justifiais, ma bouche me condamnerait; si j’étais parfait, il me montrerait pervers.
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני |
21 Si j’étais parfait, je méconnaîtrais mon âme, je mépriserais ma vie.
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי |
22 Tout revient au même; c’est pourquoi j’ai dit: Il consume le parfait et le méchant.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה |
23 Si le fléau donne subitement la mort, il se rit de l’épreuve de l’innocent.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג |
24 La terre est livrée en la main du méchant: il couvre la face de ses juges. S’il n’en est pas ainsi, qui est-ce donc?
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא |
25 Mes jours s’en vont plus vite qu’un coureur; ils fuient, ils ne voient pas ce qui est bon;
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה |
26 Ils passent rapides comme les barques de jonc, comme un aigle qui fond sur sa proie.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל |
27 Si je dis: J’oublierai ma plainte, je renoncerai à mon visage [morne] et je serai joyeux,
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה |
28 Je suis épouvanté de tous mes tourments; je sais que tu ne me tiendras pas pour innocent.
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני |
29 Soit, je suis méchant: pourquoi me fatigué-je ainsi en vain?
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע |
30 Si je me lave avec de l’eau de neige, et que je nettoie mes mains dans la pureté,
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי |
31 Alors tu me plongeras dans un fossé, et mes vêtements m’auront en horreur.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי |
32 Car il n’est pas homme, comme moi, pour que je lui réponde, pour que nous allions ensemble en jugement.
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט |
33 Il n’y a pas entre nous un arbitre qui mettrait sa main sur nous deux.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו |
34 Qu’il retire sa verge de dessus moi, et que sa terreur ne me trouble pas;
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני |
35 Alors je parlerai et je ne le craindrai pas; mais il n’en est pas ainsi de moi.
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי |
