Job 6
1 Et Job répondit et dit:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Oh! si mon chagrin était bien pesé, et si on mettait toute ma calamité dans la balance!
| לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ |
3 Car maintenant elle pèserait plus que le sable des mers; c’est pourquoi mes paroles sont outrées;
| כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ |
4 Car les flèches du Tout-puissant sont en moi, leur venin boit mon esprit; les frayeurs de Dieu se rangent en bataille contre moi.
| כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ |
5 L’âne sauvage brait-il auprès de l’herbe? Le bœuf mugit-il auprès de son fourrage?
| הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ |
6 Ce qui est insipide, le mange-t-on sans sel? Y a-t-il de la saveur dans le blanc d’un œuf?
| היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ |
7 Ce que mon âme refusait de toucher est comme ma dégoûtante nourriture.
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ |
8 Oh! si ma demande s’accomplissait, et si Dieu m’accordait mon désir,
| מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ |
9 S’il plaisait à Dieu de m’écraser, de lâcher sa main et de me retrancher!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ |
10 Alors il y aurait encore pour moi une consolation, et, dans la douleur qui ne m’épargne pas, je me réjouirais de ce que je n’ai pas renié les paroles du Saint.
| ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ |
11 Quelle est ma force pour que j’attende, et quelle est ma fin pour que je patiente?
| מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ |
12 Ma force est-elle la force des pierres? Ma chair est-elle d’airain?
| אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ |
13 N’est-ce pas qu’il n’y a point de secours en moi, et que toute capacité est chassée loin de moi?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ |
14 À celui qui est défaillant est due la miséricorde de la part de son ami, sinon il abandonnera la crainte du Tout-puissant.
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ |
15 Mes frères m’ont trahi comme un torrent, comme le lit des torrents qui passent,
| אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ |
16 Qui sont troubles à cause des glaces, dans lesquels la neige se cache;
| הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ |
17 Au temps où ils se resserrent ils tarissent, quand la chaleur les frappe ils disparaissent de leur lieu:
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ |
18 Ils serpentent dans les sentiers de leur cours, ils s’en vont dans le désert, et périssent.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ |
19 Les caravanes de Théma les cherchaient du regard, les voyageurs de Sheba s’attendaient à eux;
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ |
20 Ils ont été honteux de leur confiance; ils sont venus là, et ont été confondus.
| בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ |
21 De même maintenant vous n’êtes rien; vous avez vu un objet de terreur, et vous vous êtes effrayés.
| כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ |
22 Ai-je dit: Donnez-moi, et de votre richesse faites-moi des présents,
| הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ |
23 Et délivrez-moi de la main de l’oppresseur, et rachetez-moi de la main des terribles?
| ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ |
24 Enseignez-moi, et je me tairai; et faites-moi comprendre en quoi je me trompe.
| הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ |
25 Combien sont puissantes les paroles justes! Mais la censure de votre part que reprend-elle?
| מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ |
26 Songez-vous à censurer des discours? Mais les paroles d’un désespéré ne sont faites que pour le vent.
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ |
27 Certes, vous tombez sur l’orphelin, et vous creusez [une fosse] pour votre ami.
| אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ |
28 Et maintenant, si vous voulez, regardez-moi; vous mentirais-je donc en face?
| ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ |
29 Revenez, je vous prie; qu’il n’y ait pas d’injustice; oui, revenez encore: ma justice sera là.
| שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ |
30 Y a-t-il de l’iniquité en ma langue? Mon palais ne discernerait-il pas la méchanceté?
| היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ |
